ע"א 3126/01אחמד עבד אלחמיד נ. מדינת ישראל

באחד מימיו של חודש מאי 2000, עקף המבקש מספר כלי רכב במקום בו מסומן על פני הכביש קו הפרדה רצוף, תוך שהוא מסכן את תנועתם של כלי הרכב הבאים ממול, דבר שגרם למשאית ורכב פרטי לרדת לשוליים על מנת למנוע תאונה חזיתית.

באחד הרכבים שנעקף על ידי המבקש, נסע מפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל. על רכב זה היה מותקן פנס מהבהב כחול, והוא החל במרדף אחר המבקש במטרה לעצור אותו. אלא שהמבקש הגביר את מהירותו, ולעתים נסע במהירות של 160 קמ"ש תוך שהוא מסכן את המשתמשים האחרים בדרך, על אף שהיה נהיר לו שהרכב הדולק בעקבותיו הינו רכב משטרתי. בהמשך התעלם המבקש ממחסום משטרה, עקף רכבים מצד ימין, ואז נורו על ידי מפקד המחוז יריות אזהרה. בהמשך, נורו יריות לעבר חלקו התחתון של הרכב הנמלט וגם לעבר המבקש עצמו. אחת היריות פגעה בחזהו ואז נאלץ היה המבקש לעצור את רכבו.

2.המבקש הודה בכל העובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית משפט קמא, ובעקבות כך הורשע בשורה של עבירות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה בחוסר זהירות ובקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר, עקיפה בדרך לא פנויה, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, עקיפה על שולי הדרך, מהירות מופרזת והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בית המשפט המחוזי גזר למבקש 24 חודשי מאסר, שמתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כמו כן נפסל המבקש מלהחזיק רשיון נהיגה במשך 5 שנים, אשר תחילת מניינן ביום שחרורו מהכלא.

3.הבקשה המונחת בפני היא לעיכוב ביצוע העונש עד למתן פסק-הדין בערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. המבקש חטא בביצוען של עבירות קשות שהיו כרוכות בסיכון חיי אדם, וכל זאת רק משום שאותה עת היה בפסילה מינהלית, ועל כן הוא ביקש להימלט לאחר שנצפה מבצע עבירות תעבורה. לנוכח כל אלה עונש המאסר שהושת על המבקש, אף שהוא אינו קצר, בסופו של דבר הוא מתון, ועל כן נראה לי כי סיכויי הערעור אינם רבים. יותר מכך, הנסיון ליצור קשר בין התנהגות המבקש לדרך בה נהג מפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל, לא יצלח, שהרי נהיגתו הפרועה של המבקש לא החלה משום הירי שכוון נגדו, אלא מתוך אותה כוונה למנוע את לכידתו כדי שלא ניתן יהיה להעמידו לדין.

העולה מכך הוא, שדינו של המבקש אינו שונה מדינם של עברייני תעבורה אחרים, שלעתים סכנתם כה מופלגת עד שאין עילה לעכב ביצועו של עונש מאסר שהושת עליהם. לאור האמור, אני מחליט לדחות את הבקשה, מזכירות בית המשפט תיקבע את הערעור לשמיעה לא יאוחר מסוף חודש יוני 2001.

הבקשה נדחית.