פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3162/13 - ב'
וערעור שכנגד
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערערות:
1. משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ
2. משכל הוצאה לאור (1981) בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רות פוגטש
2. יעקב שפירא
3. עמיחי ירחי
4. חנה סקל
5. שושנה יעקבי
6. נורית ירחי
7. כנרת -זב"מ -דביר מוציאים לאור בע"מ
8. דביר הוצאה לאור בע"מ
בקשה למתן החלטה
החלטה
1.
המשיבים 6-1 הגישו בבית המשפט המחוזי תובענה בגין הפרת זכויות יוצרים והפרת זכות מוסרית. בית המשפט קיבל את התביעה נגד המערערות, ודחה את התביעה נגד המשיבות 8-7.
2.
ביום 1.5.2012 הוגש ערעורן של המערערות, הנסב על קבלת התביעה נגדן (ולחלופין – על הסעדים שנפסקו). המשיבות 8-7 צוינו בכותרת הודעת הערעור כמשיבות "פורמאליות". ביום 30.5.2013 הגישו המשיבים 6-1 הודעת ערעור שכנגד. בכותרת הודעת הערעור שכנגד צוינו המשיבות כך:
המשיבות :
1.משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ
המערערות
2.משכל הוצאה לאור (1981) בע"מ
ו-"המערערות
3.כנרת – זב"מ – דביר מוציאים לאור בע"מ
הפורמאליות"
4.דביר הוצאה לאור בע"מ
מכיוון שהמשיבות 8-7 לא הגישו סיכומים מטעמן ולא הודיעו על היעדר עניין בהליך – כאמור בצו הסיכומים מיום 18.6.2013 – ניתנה ביום 15.5.2014 החלטה המאפשרת להן להתייחס לכך. המשיבות 8-7 אכן הגישו בקשה בנושא, שעיקרה – להגדירן כמשיבות פורמאליות בהליך, למחקן מן הערעור שכנגד, ולפטור אותן מהגשת כתבי בי-דין ומהתייצבות לדיון. המשיבים 6-1 (המערערים שכנגד) הגישו תגובה, שבה הם מתנגדים לבקשה האמורה וטוענים כי המשיבות 8-7 הן בעלות דין דרושות.
3.
קיימת פסיקה ענפה באשר לאופיו של ערעור שכנגד – ל"פריבילגיה" שהוא מקנה (בעיקר האפשרות להשיג על פסק-דין לאחר חלוף המועד שנקצב להגשת ערעור "רגיל"), וכן למגבלות הטמונות בו (בעיקר הדרישה לקיומה של זיקה למסגרת העניינית שהותוותה בערעור העיקרי) (ראו למשל בש"א 3868/90
יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256 (1990); בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן , פ"ד מה(5) 695 (1991)). אחד הביטויים הבולטים לדרישת הזיקה בין הערעור שכנגד לבין הערעור העיקרי עניינו זהותם של בעלי-הדין. ערעור שכנגד יכול להיות מוגש רק כלפי המערער עצמו (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 846 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 1995)). אכן, "הערעור שכנגד לא יופנה כלפי בעל-דין שלא ערער בערעור העיקרי" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 656 (מהדורה עשירית, 2009); עניין אוזן הנ"ל, בעמ' 700; ראו גם ע"א 6245/69 פילוסוף נ' דוידזון , פ"ד כד(2) 378, 382 (1970); ע"א 4835/07
קן טק טנ'צרס בע"מ נ' אברבנאל (1.1.2008)).
4.
משכך, הערעור שכנגד בענייננו אינו יכול להיות מופנה אלא כנגד המערערות בערעור העיקרי, וממילא אין הוא יכול להיות מופנה כלפי המשיבות 8-7, שלא ערעורו בערעור העיקרי ולמעשה הן מהוות בוֹ משיבות "פורמאליות" גרידא. מסקנה זו מתחייבת מן הדין בכל הנוגע לגבולות פריסתו של ערעור שכנגד, ואין בטענות שהועלו בתגובת המשיבים 6-1 כדי לשמוט את הקרקע מתחת לכך. כך למשל, לא נעלם מעיני כי המשיבות 8-7 לא הגישו את בקשתן במועד שנקצב לכך בצו הסיכומים, אולם עובדה זו לדידי אינה מצדיקה את שינוי כללי היסוד בכל הנוגע לזהות בעל-הדין שניתן להפנות נגדו הליך של ערעור שכנגד.
5.
ודוק: נכון הדבר כי המשיבות 8-7 צוינו כמשיבות ("פורמאליות") בערעור העיקרי. צירופן כמשיבות ("פורמאליות") מתחייב על-פי תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), זאת אף שבערעור העיקרי לא נתבקש, כאמור, כל סעד נגד המשיבות 8-7. אולם, עובדה זו אף-היא אינה הופכת את המשיבות 8-7 לבעלות-דין שניתן להפנות נגדן את הערעור שכנגד. לא השתכנעתי גם מטענתם של המשיבים 6-1 ה מוש תתת על תקנה 425 לתקנות (שעניינה צירוף משיב שלא היה בעל-דין). בסופו של דבר הנקודה החשובה היא זו: התביעה נגד המשיבות 8-7 נדחתה בבית המשפט המחוזי. המשיבים 6-1 יכלו לערער על כך במסגרת של ערעור "רגיל", אך משלא עשו כן – ובחרו לילך בדרך של "ערעור שכנגד" – נסתם הגולל על האפשרות של המשיבים 6-1 להשיג על דחיית התביעה נגד המשיבות 8-7.
6.
סיכומו של דבר: ערעור שכנגד אינו יכול להיות מופנה נגד בעל דין שלא ערער. לפיכך, בענייננו, הערעור שכנגד שהגישו המשיבים 6-1 אינו יכול להיות מופנה נגד המשיבות 8-7. על כן, אני מקבל את בקשתן של המשיבות 8-7 שלא להגיש סיכומים מטעמן. אציין, כי לא נתבקשתי לפטור את המשיבות 8-7 מהתייצבות לדיון, וממילא הן מיוצגות על-ידי אותו עורך-דין אשר מייצג את המערערים.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות מתבקשת לתייק את החלטתי-זו בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ה באייר תשע"ד (25.5.2014).
גיא שני
, שופט
ר ש ם