ע"א 3166/02 מזרחי דוד נ. כונס הנכסים הרשמי

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 13.6.02, לעניין בקשתו של המערער כי הערעור שבכותרת יישמע בפני ההרכב הדן בע"א 6416/01.

מתברר, כי הופקד ערבון בתיק. ברם, לאחר עיון בתיק, וכן בע"א 6416/01, הגעתי למסקנה, כי אין מקום, גם בשלב הנוכחי, לאיחוד הדיון המבוקש. ראשית, השלב הדיוני בו מצויים שני התיקים שונה לחלוטין. הערעור שבכותרת נמצא בתחילת בירורו. טרם הוצא בו צו לסיכומים בכתב, ואף טרם נקבע מועד לדיון בערעור. לעומת זאת, בע"א 6416/01 הוגשו סיכומים, התיק נשמע בפני הרכב, ונדחה לעיון. במצב זה, הפער המשמעותי במועדי הטיפול בתיקים חותר תחת בקשה אשר תכליתה היא יצירת זיקה ביניהם. שנית, מעיון בתיקים עולה קיומם של הבדלים משמעותיים בין הערעורים לעניין עצם הטענות העולות בהם. בע"א 6416/01 עולות שאלות אשר עניינן העיקרי הוא האם ניתן להביא בחשבון, בדחיית בקשה לפשיטת רגל, את חוקיות העיסוק של מי שהבקשה מוגשת לגביו, וכן עולות טענות בדבר הסתמכות, לצורך עניין זה, על הרשעות שהתיישנו. אף כי המסגרת הכללית לדיון – שאלת תום ליבו של פושט הרגל – מתעוררת גם בערעור שבכותרת, הרי שבמסגרת התיק שבכותרת עולה הדבר בהקשר אחר (חוב בגין קנסות תעבורה כחוב שנוצר בחוסר תום לב), ואף לא כעניין העומד במרכז התיק. במצב זה, לא מצאתי הצדקה מספקת להיעתר למבוקש.

אשר לבקשה לקביעת דיון דחוף בתיק, הרי שהתייחסתי לעניין זה בהחלטתי מיום 13.6.02, והגעתי למסקנה כי לגופם של דברים לא הונחה תשתית מספקת המצדיקה להעתר למבוקש, במיוחד נוכח ההחלטה לדחות את בקשת המבקש לסעד זמני בתקופת הערעור, והמשתמע מהחלטה זו.

הבקשות נדחות.