פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3176/12 - ח'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
עו"ד איליא שאער
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת גני יהודה ויהודית בע"מ
2. פורמלי סעיד אבו סנד
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור בהליך שבכותרת.
1.
הערעור שבכותרת נפתח במזכירות בית-המשפט ביום 22.4.2012. בעת הגשת ההליך, הגיש בא-כוח המערער הודעת ערעור המחזיקה מספר שורות בודדות, במסגרתן נאמר כי הערעור מופנה כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.2.2012 (כב' השופט משה יועד הכהן), והוּסף בכתב-יד כי "נימוקי הערעור יוגשו בהתאם לדין". ביום 29.5.2012 הגיש בא-כוח המערער בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור - היא הבקשה שלפניי. לבקשה צורפו נימוקי הערעור. בבקשה נטען כי עקב חילופי ייצוג והצורך ללמוד את התיק, חל עיכוב בהגשת הנימוקים.
2.
המשיבה 1 (להלן גם: המשיבה ) מתנגדת לבקשת האורכה. הטענה העיקרית היא כי המערער נמנע מליידע את המשיבה אודות הערעור בעת הגשתו, ואף נמנע מלהמציא לה העתק מהודעת הערעור בסמוך למועד פתיחת ההליך. לטענת המשיבה, היא למדה על קיום ההליך רק ביום 5.6.2012, כאשר נדרשה להגיב לבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור. לפי הנטען, אותה עת כתבי-בית-הדין בהליך שבכותרת טרם הומצאו לידיה על-ידי המערער. בהתחשב בכל אלה, טענה המשיבה כי היתה זכאית לצפות לסופיות הדיון וכי צפייתה האמורה נפגעה בשל העיכוב בהגשת נימוקי הערעור. עוד נטען כי עניינו של המערער אינו שונה מעניינו של בעל-דין שהגיש את ערעורו באיחור. לפי הטענה, המערער לא הציג "טעם מיוחד" לעיכוב בהגשת נימוקי הערעור ולפיכך דין בקשת האורכה להידחות.
3.
נקודת המוצא לדיון לפניי היא כי יש ממש בטענת המשיבה לפיה מן הראוי לבחון את בקשת המערער להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור, בדומה לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. כך הוא הדבר שכן ככלל, סדרי הדין האזרחיים אינם מכירים באפשרות להגיש הודעת ערעור "פורמאלית", ללא נימוקים. (ראו: עע"ם 6409/11 שווקי נ' משרד הפנים (לא פורסם, 27.9.2011); ע"א 9074/11 והבה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.12.2012)).
4.
משזו היא נקודת המוצא, שומה עלינו לבחון האם מתקיימת הצדקה לאורכה המבוקשת. בהקשר זה, ניתן להצביע על שיקולים המושכים לכיוונים מנוגדים: מחד גיסא , הסיבה עליה הצביע בא-כוח המערער לעיכוב בהגשת נימוקי הערעור נעוצה בחילופי ייצוג ובצורך ללמוד את התיק לשם כתיבת הנימוקים. ספק אם סיבת האיחור הנטענת מצויה מחוץ לשליטתו של המערער ובא-כוחו. כך במיוחד, בשים לב לעובדה שמהחומר שבתיק עולה לכאורה כי בא-כוחו הנוכחי של המערער ייצג אותו החל מחודש מרץ 2012 ואילו נימוקי הערעור הוגשו רק ביום 29.5.2012 (ראו והשוו: דרישת "הטעמים המיוחדים" הקבועה בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). מאידך גיסא , ראיתי ליתן משקל למהות ההליך (ערעור בזכות) ולכך שאין חולק בין הצדדים כי הודעת הערעור ללא הנימוקים הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור. לכך יש להוסיף כי בין הצדדים הוסיפו להתנהל הליכים בעלי זיקה לפסק-הדין נשוא הערעור שבכותרת, באופן שדומה כי המשיבה לא הופתעה מרצונו של המערער להשיג על פסק-הדין. מכל מקום, לא נטען וממילא לא הוכח כי למשיבה נגרם נזק מעצם העיכוב בהגשת נימוקי הערעור (להבדיל מסוגית ביצועו של פסק-הדין שאינה מתבררת לפניי).
5.
בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי האיזון ההולם בנסיבות העניין הוא להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת נימוקי ערעור, אולם זאת תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבה בגין העיכוב בהגשת הנימוקים והטורח בהגשת תגובה בהליך שלפניי בסך 4,000 ₪. סכום זה יחולט לטובת המשיבה 1 מתוך העירבון שהפקיד המערער בהליך שבכותרת. בנוסף, תדאג המזכירות בטובה לרישום פרטי ההתקשרות עם המשיב 2 בתוכנת ניהול תיקים, בהתאם למפורט בהודעת המערער מיום 25.7.2012.
ניתנה היום, י"ח באב תשע"ב (6.8.2012).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת