ע"א 3176/16 כאשי אליעזר נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.שני הערעורים שבכותרת הוגשו על ידי אותם מערערים, כנגד אותם נתבעים (למעט המשיב 3 בע"א 4873/16, אשר אינו צד לע"א 3176/16), והם תוקפים פסקי דין המבוססים על אותה מכסת עובדתית . זאת ועוד, פסק הדין מושא ע"א 4873/16 דחה את תובענת המערערים על הסף לבקשת המשיבים 2-1, וזאת בין היתר מן הטעם שהיא מבוססת על אותה עילת תביעה של התובענה מושא פסק הדין בע"א 3176/16. ואכן, גם בתשובת המשיבים 2-1 לבקשת האיחוד שלפניי ציינו הם כי טענות המערערים בתובענה מושא פסק הדין בע"א 4873/16 הן אותן טענות אשר הועלו בתובענה מושא פסק הדין בע"א 3176/16 (סעיף 22 לתשובת המשיבים 2-1 מיום 28.5.2017). המשיבים 2-1 אף הגישו לבית משפט זה בקשה לסילוק ע"א 4873/16 על הסף, וזאת מן הטעם שהוא עומד בסתירה לע"א 3176/16 (וראו לעניין זה את החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 4.5.2017).

נוכח כלל האמור לעיל, לא יכול להיות ספק בעיניי שיש מקום לקבוע כי ככל שהערעורים שבכותרת ייקבעו לדיון לפני מותב תלתא כמקובל, הרי שהם ייקבעו באותו מועד ולפני אותו הרכב. כך אני מורה אפוא. למען הסר ספק מובהר, כי אין בהחלטה זו כדי למנוע קיומו של דיון מקדמי - בין בבקשה לסילוקו של ע"א 4873/16 על הסף (כאמור בסיפא של החלטת הרשמת ל' בנמלך הנזכרת לעיל), ובין בשני הערעורים במאוחד.

2.באשר לסוגיית העירבון:

א.

החלטתי כי הערעורים ייקבעו לדיון יחדיו אינה גורעת מן העובדה שכל אחד

מן הערעורים מעלה סוגיות משפטיות שונות, ושהיקף המשאבים אותם יצטרכו המשיבים 2-1 להשקיע על מנת להדוף את שני הערעורים גדול מהיקף המשאבים אותם היו צריכים להשקיע על מנת להדוף את אחד הערעורים בלבד. אף יש להביא בחשבון את שצוין לעיל, ולפיו המשיב 3 בע"א 4873/16 אינו צד לע"א 3176/16. נוכח האמור, לא ראיתי לקבוע עירבון אחד לשני הערעורים שבכותרת, כפי בקשת המערערים.

עם זאת, העובדה שהערעורים עתידים להיקבע לשמיעה ביחד והחיסכון המסוים במשאבים אשר צפוי כתוצאה מכך, יובאו בחשבון בעת קביעת סכום העירבון בע"א 4873/16 (ויצוין שגם אם יוחלט על קיום דיון מקדמי בע"א 4873/16 בנפרד, שיעור ההוצאות הצפוי נמוך משיעור ההוצאות במקרה הרגיל שבו ערעור נקבע לפני מותב תלתא).

ב.המערערים הוסיפו וביקשו כי אורה על הפחתת גובה העירבון בע"א 3176/16. נוכח בקשתם הקודמת בעניין זה והחלטתי מיום 22.5.2016, יש צדק בטענת המשיבים 2-1 כי מדובר, הלכה למעשה, בבקשה לעיון חוזר בסוגית העירבון; וכי הלכה למעשה אין בנמצא עילה שבדין לעיון חוזר (כגון שינוי נסיבות מהותי). ודוק: יוזם הליך ערעורי נדרש לפרוס לפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית והראייתית לגבי מצבו הכלכלי במסגרת בקשת הפטור הראשונה אותה הוא מגיש, ואינו רשאי להגיש בקשות פטור "לשיעורין".

אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי אף לגופו של עניין לא מצאתי הצדקה להורות על הפחתת העירבון. כך, נוכח העובדה שגם הפעם, וחרף הדברים הברורים אשר צוינו בהחלטתי מיום 22.5.2016, לא פרשו המערערים תשתית מלאה, מבוססת ועדכנית לעניין מצבם הכלכלי. נהפוך הוא - התחושה המתקבלת מעיון בבקשה ובתשובת המשיבים 2-1 לה, היא כי המערערים מגלים טפח ומסתירים טפחיים. בהקשר זה אציין, בין היתר, את הדברים הבאים: (1) החלטת ראש ההוצאה לפועל אשר צורפה כנספח א' לבקשה היא משנת 2007, לפני כעשור, והמערערים נמנעו מלצרף תדפיסים עדכניים לגבי מצבת החובות של המערער 1; (2) הבקשה אינו נתמכת בתצהיר מטעם המערערת 2; (3) הבקשה אינה נתמכת בתדפיסי חשבון בנק של איזה מן המערערים; (4) אין בנמצא פירוט סדור ותיעוד מלא של הכנסותיו והוצאותיו של התא המשפחתי, ומן הפירוט החלקי אשר ניתן נראה כי היקף הוצאותיהם החודשיות של המערערים אינו נמוך כלל ועיקר; (5) לא הורם הנטל להוכיח היעדר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס העירבון. עוד אוסיף, כי לא נעלמו מעיניי התהיות השונות הנזכרות בתשובתם של המשיבים 2-1, לרבות לעניין מימון התובענות בבית המשפט המחוזי. אף לא ניתן הסבר כיצד מתיישבת טענת המערער 1 כי אינו עובד, עם הטענה אשר נכללה בכתב בי דין אותו הגיש כחודש קודם לכן ואשר לפיה מצא לעצמו מקום עבודה חדש (סעיף 3 לבקשת המערערים מיום 16.6.2016).

נוכח האמור לעיל, דינה של הבקשה לעיון חוזר להידחות. המערערים יפקידו את סכום העירבון שנקבע עד ליום 12.7.2017, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה כמקובל.

ג.באשר לסכום העירבון בע"א 4873/16: משהבאתי בחשבון את מכלול נסיבות העניין, ובכלל זה היקפו של ההליך; שיעור ההוצאות הנמוך שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי; והעובדה שהערעור צפוי להישמע ביחד עם ע"א 3176/16 - רואה אני להפחית במידה מסוימת את גובה העירבון ולהעמידו על סכום של 17,500 ש"ח. סכום זה יופקד עד ליום 12.7.2017, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה כמקובל.