ע"א 3202-24 ע"א 3202-24

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד' ארד-אילון) ב-ת"א 13216-05-22 מיום 14.2.2024. בגדרו, בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיב למתן סעד הצהרתי וקבע כי זיכרון הדברים שנערך בינו לבין המבקש הוא הסכם מכר מקרקעין מחייב (להלן: זיכרון הדברים). משכך, בית המשפט המחוזי הורה על אכיפת ההסכם, באופן שעל המבקש להעביר את הזכויות בנכס מושא ההליך (מקרקעין הידועים כחלקה 87, תת חלקה 3, בגוש 6406 בפתח תקווה) תוך 60 ימים ממועד מתן פסק הדין, ועל המשיב לשלם את מלוא התמורה, סך של 1,500,000 ש"ח, באותו המועד.

2.במסגרת הבקשה שלפניי, המבקש טוען, בין היתר, כי סיכויי הערעור הם "מצוינים", כהגדרתו, לנוכח העובדה שזיכרון הדברים חסר פרטים מהותיים שלא ניתן להשלימם, בכלל זה לוח זמנים לביצוע תשלומים, ואין בו כדי ללמד על גמירות דעתם של הצדדים. כן נטען כי מאחר שמדובר בבקשה שעניינה במכר מקרקעין, הנזק שייגרם למבקש אם יבוצע פסק הדין "גבוה לאין שיעור" מזה שייגרם למשיב אם יינתן עיכוב הביצוע המבוקש.

לעומת זאת, המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות, בין השאר בהתחשב בקביעות בית המשפט המחוזי בדבר מהימנות המבקש ובסיכויי הערעור ה"קלושים", כלשונו. לחלופין, נטען כי יש להתנות את קבלת הבקשה בתשלום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי ובהפקדה משמעותית שלא תפחת מסכום של 200,000 ש"ח.

3.עיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אקדים ואציין כי בהתאם להוראת תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), נקודת המוצא לבקשה שלפניי היא כי אין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק הדין (ע"א 3269/22 כהן נ' כונס הנכסים, פסקה 6 (13.6.2022)). על המבקש לחרוג מכך להוכיח את התקיימותם של שני תנאים מצברים – סיכויים טובים לקבלת ערעורו, ונטיית "מאזן הנוחות" לטובתו (ע"א 4851/23 עמותת מוסדות הפקדתי שומרים נ' הממונה על חדלות פירעון, פסקה 2 (7.8.2023)). בין התנאים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך מקובל כי מעמד הבכורה נתון לתנאי בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 6735/23 קבוצת ישראל אירופה התחדשות עירונית בע"מ נ' ס.א. ישראל – אירופה יזמות ושיווק נדל"ן בע"מ, פסקה 6 (5.11.2023)).

4.במקרה דנן, אף מבלי להידרש לסיכויי ערעורו של המבקש, "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו באופן המצדיק את קבלת הבקשה, שכן, מדובר בענייננו בהעברת זכויות במקרקעין. במקרים דומים, נקבע כי הנטייה היא להורות על מתן עיכוב ביצוע, גם כאשר אין מדובר בדירה שבה מתגורר המבקש, מפאת החשש שהזכויות במקרקעין תועברנה לצדדים שלישיים באופן שיימנע את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל (ראו למשל: ע"א 1851/21 יצחקי נ' פלונית, פסקה 14 (21.7.2021); ע"א 3101/22 בטיטו נ' החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ, פסקה 8 (16.6.2022)). מנגד, אם ייגרם למשיב נזק כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין, הרי שמדובר בנזק בר פיצוי כספי.

לצד האמור, בהתאם לתקנה 96 לתקנות, עיכוב הביצוע יותנה בהפקדת ערובה בסך 50,000 ש"ח, שתופקד לקופת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עד לא יאוחר מיום 9.5.2024. לא תופקד הערובה – יפקע עיכוב הביצוע במיידי. עוד יובהר כי עיכוב הביצוע אינו מתייחס לתשלום ההוצאות בסך 40,000 ש"ח שהוטלו על המבקש במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ראו לעניין זה: ע"א 8867/17 דוד נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 11 (22.2.2018)).

5.סוף דבר: הבקשה מתקבלת; אין צו להוצאות.