ע"א 3214/12 גורן דליה נ. פאר פואד

1.

ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת

כ' לוי ), מיום 15.04.2012, שלא לפסול עצמו בתא"מ 17667-05-11.

2.

הרקע לערעור זה הוא סכסוך שכנים בין הצדדים. המערערת מתגוררת בדירה המצויה מתחת לדירה אותה שכרו המשיבה 1 ובעלה מהמשיבים 2 ו-3 (בעלי הדירה). אליבא דכתב התביעה, בין

השעות 14:00 ל-16:00 בימי שישי בצהריים בוקע רעש מדירתה של המשיבה 1, המפריע את מנוחתה של המערערת. המערערת תבעה את המשיבים בשל מטרד ליחיד. המשיבים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מהתנהלותה של המערערת ובא כוחה (בנה של המערערת). ביום 4.7.2011 וביום 22.2.2012 התקיימו שתי ישיבות מקדמיות בבית משפט השלום בתל אביב (בפני כב' השופטת כ' לוי ) (להלן – הישיבות המקדמיות) ובמסגרתן נערכו ניסיונות גישור בין הצדדים. משלא צלחו ניסיונות הגישור,

קבע בית המשפט מועד לישיבת הוכחות.

3.

בא כוח המערערת פנה אל כב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב ( ז' הדסי-הרמן ) בבקשה להעביר את התיק

למותב אחר. לטענתו, ראוי שהמותב הדן בישיבה המקדמית לא יהיה המותב שדן בתובענה. עוד טען בא כוח המערערת, כי התבטאויותיו והחלטותיו של בית המשפט

במהלך הישיבות המקדמיות מלמדות על כך שדעתו של בית המשפט ננעלה ביחס לתביעת המערערת. ביום 4.03.2012 דחתה כב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב את הבקשה להעברת התיק. לאחר מתן החלטה זו הגיש בא כוח המערערת בקשת פסילה לבית המשפט (כב' השופטת כ' לוי ). ביום 15.04.2012 דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט כתב בהחלטתו, כי הסכסוך בין הצדדים מתאים במהותו לגישור ולכן נערכו ניסיונות גישור, אולם משניסיונות אלו לא צלחו יוכרע הסכסוך בין הצדדים על פי הדין בלבד ועל פי נטלי ההוכחה. בית המשפט הוסיף כי אין לו דעה התומכת במי מהצדדים ואין כל מניעה שכל צד יוכיח גרסתו. לבסוף, ציין בית המשפט, כי הבקשה הוגשה באיחור וגם בכך יש להביא לדחיית הבקשה.

בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

4.

המערערת חוזרת על טענותיה בבקשת הפסילה. לטענתה, לא ראוי שבית המשפט ינהל דיון הוכחות לאחר שבישיבות המקדמיות עסק בניסיונות גישור בין הצדדים. עוד טוענת המערערת, כי התבטאויותיו של בית המשפט במהלך ניסיונות הגישור בין הצדדים, דעתו על סיכויי ההליך והחלטותיו בבקשות המשיבים (בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה לצירוף תצהיר) מלמדות שננעלה דעתו ביחס למערערת. נטען, כי במיוחד ראוי להחליף מותב לאחר שעמדת המערערת בנוגע להמשך ניהול תביעתה נחשפה בפני בית המשפט. עוד מוסיפה המערערת, כי בקשת הפסילה לא הוגשה בשיהוי, שכן פעלה במישור המינהלי והמתינה לתשובת כב' נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב בטרם הגישה את בקשת הפסלות. המשיבים הגישו תגובתם לערעור. לטענתם, יש לדחות את הערעור, שכן בקשת הפסלות הוגשה לבית המשפט באיחור רב, כחודש וחצי לאחר הישיבה המקדמית האחרונה שנערכה ביום 22.2.2012. עוד טוענים המשיבים, כי אם לשיטת המערערת היה ניתן להגיש את בקשת הפסילה רק לאחר מיצוי ההליך המינהלי בפני נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, הרי המתינה המערערת שלושה שבועות בטרם הגישה את הבקשה. המשיבים מוסיפים, כי ניסיונותיו של בית המשפט לגשר אינם עילה לפסלות שופט, כמו גם התבטאויותיו במהלך הישיבות המקדמיות, הנתונות לפרשנות שונה. לפיכך, יש לגישתם לדחות את הערעור.

5.

דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה, ולא להשאירה נצורה לעת מצוא (למשל, ע"א 1280/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם 7.4.2008)). אין בפניית המערערת להליך מינהלי בפני נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב כדי להצדיק את הגשת בקשת הפסלות באיחור. למעלה מן הנחוץ ולגופו של עניין, התבטאויות בית המשפט, ככל שנאמרו, שכן אין להן תיעוד בפרוטוקול (אולם אינן מוכחשות על ידי המשיבים) נאמרו במהלך ניסיונות הגישור בין הצדדים. אין בהן, כשלעצמן, כדי להביא לפסילת שופט. התבטאויות אלו נועדו לייעל את הדיון ולהביא להבנות בין בעלי הדין. מדובר בהתבטאויות לכאוריות בלבד. התבטאויות והחלטות המתקבלות בשלב מוקדם של ההליך, בטרם שמיעת טענות והבאת ראיות, ממילא אין לראות בהן, דרך כלל, משום חריצת דעה ממשית שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע (למשל, ע"א 2725/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 6.6.2011); ע"א 2116/08 אהרון כובשי נ' מיכאל אסרף (לא פורסם, 25.5.2008); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180-179 (2006)). במקרה דנא, אין בהתבטאויות המיוחסות לבית המשפט, כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים או להביע עמדה לגוף העניין המייתרת את המשך המשפט בפניו.

אשר להבעת דעתו של בית המשפט על סיכויי התביעה: הבעת דעה בשלב מוקדם של ההליך לפני שמיעת הראיות היא רק בבחינת הערכה לכאורית. אין ללמוד מהבעת דעה זו, כי "ננעל" ליבו של בית המשפט (למשל, ע"א 1150/09 צבי צילקר נ' "השבוע ב אשדוד" ואח' (לא פורסם 22.3.2009)). עוד אציין, כי המערערת משיגה גם על החלטות בית המשפט בבקשות המשיבים (בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה לצירוף תצהיר). הלכה היא כי הדרך לתקיפת החלטות דיוניות, שדעת צד להליך אינה נוחה מהן, היא באמצעות השגה ערעורית. בעל דין אינו יכול לפטור עצמו מהליך תקיפה רגיל על ידי העלאת טענה ערעורית באצטלה של טענת פסלות. אין בהשגות רגילות על החלטות בית המשפט, כדי להקים עילת פסלות (למשל, ע"א 1373/12 נאמני הקדש שמואל בן דוד נ' חנוך יהודית

(לא פורסם 7.5.2012)).

6.

לבסוף, המערערת ביקשה להשיב על תגובת המשיבים לערעור הפסלות בהתאם לתקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לאחר עיון בבקשת המערערת, בהודעת הערעור המפורטת ובתגובת המשיבים, אני בדעה כי אין צורך בהשלמת טענות נוספות מטעם המערערת, מה גם שהמערערת לא הצביעה על טעמים מיוחדים. הבקשה נדחית.

7.

הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין המשיבים בסכום של 10,000 ש"ח.