ע"א 3215/14 אליעזר זריהן נ. ראובן אזולאי

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, שבו נדחתה תובענה שהגיש המערער בקשר לזכויות בנכס מקרקעין בקריית שמונה.

לאחר עיון בבקשה שלפניי לא ראיתי ליתן פטור כמבוקש.

כלל הוא, כי בעל-דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית , עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית. לשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית (ראו בש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (29.6.2011)). שנית , עליו לשכנע כי סיכויי ההליך טובים דיים (קיום עילה לצורך פטור מאגרה, סיכויים טובים לצורך פטור מעירבון).

בענייננו, המערער הגיש תחילה בקשה דלה בנתונים ובמסמכים. בהחלטתי מיום 8.5.2014 אפשרתי לו להשלים את בקשתו. השלמת טיעון אכן הוגשה, אך אין בה כדי למלא את כל החסרים. כך למשל, בהחלטה מיום 8.5.2014 צוין כי על המערער להציג פירוט מלא לגבי הוצאותיו, ולצרף אסמכתאות מלאות ועדכניות, אולם המערער לא עשה כן (ראו התייחסות כללית ביותר לעניין ההוצאות בסעיף 6 לתצהיר המשלים). בדומה, המערער לא הניח פירוט ותיעוד כנדרש לגבי האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה.

זאת ועוד: המערער טוען בתצהיר המשלים כי אין ביכולתו לשכור עורך-דין. עם זאת, מסתבר כי בבית המשפט קמא היה המערער מיוצג, ואציין כי על פניו נראה שגם הערעור לבית משפט זה נוסח בסיוע של אדם בעל השכלה משפטית. יתרה מכך, בערעור גופו טוען המערער כי בשנת 1991 עבר לגור בתל-אביב, אולם בבקשה שלפניי, לרבות התצהיר המשלים, אין כל התייחסות לעניין זה. בערעור מצוין גם כי "לאחרונה, החליט המבקש לשוב לביתו [בקרית שמונה – ג' ש'] לצורך שיפוצו...", ומכאן עולה לכאורה כי למערער מקורות כספיים לשם שיפוץ מבנה.

כל אלה מובילים אל המסקנה כי גם ללא היזקקות לסיכויי ההליך, אין מקום למתן הפטור המבוקש. על המערער לשלם את האגרה תוך 30 ימים. כמו-כן על המערער להפקיד עירבון תוך 30 ימים. בנסיבות העניין, ואף שסכום ההוצאות בבית המשפט קמא היה גבוה יותר, אקבע עירבון בסך של 25,000 ₪. בהיעדר תשלום אגרה והפקדת עירבון כאמור לעיל יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.