פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
3228/98 - ה'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המערער
:
פרח
זוהיר
נגד
המשיבים
:
1.
הועדה המקומית לתכנון ולבניה נצרת
2.
הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון
בקשה למחיקת ערעור
בשם
המערער: בעצמו
בשם
המשיבה 1: עו"ד מ. אברהים
החלטה
בפני בקשה לדחיית הערעור על הסף.
1.פסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום 6.4.98.. הערעור הוגש ביום 25.5.98. ביום 6.12.98 הוצא צו לסיכומים. המשיב (המערער) הגיש את סיכומיו ואז הוגשה בקשת הדחייה. לטענת המשיבה מס' 2 היה המבקש רשאי להגיש את ערעורו תוך שלושים יום ממועד מתן פסק הדין (בהתאם להוראות תקנה 18 (ד) לתקנות התכנון והבנייה (סדרי הדין בעתירות לבית המשפט לעניינים מנהליים), התשנ"ו1995-) - ומועד זה חלף (גם התחשב בפגרת הפסח) שמונה ימים בטרם הוגש הערעור.
2.המשיב אינו מתכחש לאיחור בהגשת ערעורו. לטענתו, נבע האיחור מטעות אנוש ומהיותו אדם מבוגר (בן 64) ובלתי מיוצג. עוד הוא טוען, כי אין מקום לשעות לטיעוני המבקשת, שכן טענתה הועלתה רק כשנה לאחר הגשת הערעור, לאחר שניתן צו לסיכומים ולאחר שהגיש את סיכומיו. בנסיבות אלו, טוען המשיב, לא יהא זה מן הראוי למנוע ממנו להשמיע את ערעורו, הגם שהוגש באיחור. לפיכך הוא מבקש כי בקשת הדחייה תידחה - ולחלופין: כי יוארך המועד להגשת ערעורו עד למועד בו הוגש בפועל.
3.דין בקשת הדחייה להתקבל. המשיב איחר להגיש את ערעורו. הוא לא הביא טעם ממשי (לא כל שכן "טעם מיוחד", כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) לכך. המשיב היה מיוצג במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי. סיכומיו הוגשו באמצעות עורך הדין שייצגו בבית המשפט המחוזי. כך שיכול היה לברר כיאות מהו המועד להגשת הערעור. העובדה שדבר האיחור הובא בפני בית המשפט (וכנראה גם בפני המשיב) רק לאחר הגשת סיכומיו של המשיב אינה מרפאה את הפגם הטמון באיחור. כל אמירה אחרת עלולה ליצור הבחנה בלתי מוצדקת ובלתי שיטתית בין בעלי דין שאיחורם נתגלה עובר לקבלת כתבי בי הדין שהגישו לבין בעלי דין שדבר איחורם נחשף בשלב מאוחר יותר. אי לכך איני רואה מנוס מדחיית הערעור.
הערעור נדחה איפוא, משום שלא הוגש במועדו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באדר ב' תש"ס (27.3.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98032280.
O04