ע"א 3308/22היועצת המשפטית לממשלה נ. ניר בנימין

1.

לפניי בקשת היועצת המשפטית לממשלה (להלן: המבקשת ) לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.3.2022 (השופטת א' שטמר ), ב-ת"צ 20542-02-17, בגדרו אישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית וקבע הוראות למימושו.

תמצית העובדות הצריכות לעניין

2.

ענייננו בהסכם פשרה שהושג בתובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המשיבים 2-1, נגד המשיבים 5-3. בבסיס התובענה, טענת המשיבים 2-1 כי המשיבים 5-3 העניקו למטופלים טיפול רפואי בערמונית מוגדלת, שהוא טיפול ניסיוני שצריך היה להינתן ללא תשלום; כי המידע שנמסר למטופלים בעניינו של הטיפול היה חלקי ומטעה; וכי יש להשיב למטופלים את הכסף ששילמו עבורו ולפצותם בגין הפגיעה באוטונומיה שנגרמה להם.

מנגד, המשיבים 5-3 עמדו על כך שהטיפול שניתן הוא בטוח, וכי הוא נעשה באמצעות אותה פרוצדורה רפואית ומכשור כפי שנעשה בעבר מזה עשרות שנים לטיפול במחלה אחרת. כן נטען, כי למטופלים נמסר מידע מלא והטיפול בוצע מתוך הסכמה מדעת ובהתאם לדין ולאישורים שניתנו על ידי הגורמים הרלוונטיים, ביניהם משרד הבריאות.

3.

לאחר שהתקיימו בבית המשפט המחוזי מספר דיונים, הצדדים פנו ליישוב המחלוקת במסגרת הליך גישור לפני השופטת בדימוס ה' גרסטל (להלן: המגשרת ), ובו הושג הסכם פשרה (להלן: הסכם הפשרה ). עיקרו של הסכם הפשרה הסכמת המשיבים 5-3 לשלם סכום של 1,150,000 ש"ח לחשבון נאמנות שייפתח לטובת חברי הקבוצה (להלן: הסכום הכולל ).

המנגנון הקבוע בהסכם הפשרה לחלוקת הסכום הכולל, הוא כי חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי יפנו, בצירוף האסמכתאות הנדרשות, למגשרת או לעו"ד ממשרדה (להלן במשותף: הגורם המכריע ). האחרונים ירכזו את הפניות שיתקבלו ויכריעו בשאלת זכאותו לפיצוי של כל פונה, וזאת לאחר שתינתן למשיבים 5-3 האפשרות להציג מסמכים נוספים בעניין.

הסכם הפשרה כולל מנגנון הקובע את סכום הפשרה האישי אותו יקבלו הפונים הזכאים, אשר מותנה במספר הפונים שזכאותם תוכר. עוד נקבע, שבמקרה בו תיוותר יתרה מתוך הסכום הכולל, זו תועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:

הקרן ).

4.

לאחר שבהסכם הפשרה בוצעו מספר שינויים, ונשמעה התנגדות היועץ המשפטי לממשלה דאז לאישורו, כמו גם תגובות הצדדים להתנגדות, בית המשפט דחה את מרבית השגותיו, וקבע כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר. עוד קבע, כי התובענה עומדת לכאורה בתנאים לאישורה כתובענה ייצוגית; הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין; ואישר בפסק דינו מיום 12.3.2022 את הסכם הפשרה, בכפוף לשינויים ותיקונים מסוימים (ראו בסעיף 30 לפסק הדין).

תמצית טענות הצדדים

5.

כעת התבקשתי להורות על עיכוב שני רכיבים בפסק הדין: הראשון – עיכוב תשלום הפיצויים לחברי הקבוצה המיוצגת; השני – עיכוב הגשת בקשות הפיצויים של חברי הקבוצה לגורם המכריע.

ערעור המבקשת על פסק הדין מופנה כלפי מספר היבטים בהסכם הפשרה. תחילה, ביחס לקביעה כי ההסדר יפורסם בעיתונות בלבד (ובאתר המרשתת של באי כוח המשיבים 5-3) וללא יידוע פרטני של חברי הקבוצה. בנוסף, המבקשת משיגה על כך שהפונים לגורם המכריע בהתאם להוראות ההסדר נדרשים, בין היתר, לחתום על מסמך ויתור על סודיות רפואית.

כן נטען בבקשה, שבעניינם של 88 חברי הקבוצה אשר לכאורה נמצא זה מכבר כי הם זכאים לפיצויים, הסכם הפשרה מחייבם לפנות לגורם המכריע לבחינת זכאותם בשנית – בעוד שאין קושי של ממש ליידעם באופן פרטני על הסכם הפשרה. לשיטת המבקשת, מדובר בסוגיות בעלות חשיבות עקרונית, החורגות מעניינו של הליך זה.

עוד לטענת המבקשת, סיכויי הערעור גבוהים, מאחר שהוא נסמך על הוראת חוק מפורשת לפיה תהא עדיפות לפיצוי פרטני של חברי הקבוצה, על פני סעד לטובת הציבור. כאשר בענייננו, הוראות הסכם הפשרה מורות, בניגוד לכך, על העברת חלק מהסכום הכולל אשר לא ינוצל לקרן, וזאת ללא יידוע פרטני של חברי הקבוצה. נטען שהותרת הסכם הפשרה על כנו עלולה לגרום לכך שחלק גדול מסכום הפיצוי שנקבע, יועבר לבסוף לקרן, ולא לחברי הקבוצה.

במישור מאזן הנוחות – המבקשת טוענת כי הואיל וסכום הפיצוי לו זכאי כל חבר בקבוצה, ייקבע כתלות במספר חברי הקבוצה, ככל שהערעור יתקבל ותשלום הפיצויים לא יעוכב, הערעור עלול להפוך לתיאורטי.

6.

המשיבים 2-1 התנגדו לבקשה. זאת, בראש ובראשונה, בשל השיהוי שנפל בהגשתה. במענה לטענת המבקשת ביחס להעדר יידוע פרטני של חברי הקבוצה, נטען כי אין בה ממש, משמספר חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי וזהותם אינם ידועים, שלא כפי הנטען בבקשה. אשר לכתבי הוויתור על סודיות רפואית – הוסבר כי הם נועדו למנוע טענות כלפי הגורם המכריע בשל עיון במסמכים רפואיים, ובהעדרם ממילא לא יהיה ניתן לפקח על מנגנון יידוע פרטני, אותו המבקשת עצמה דורשת.

בנוסף הודגש, כי חברי הקבוצה הם אנשים מבוגרים, ולאחר שנות התדיינות ובעקבות מאמצים יוצאי דופן של המגשרת, הושגה הסכמה על פשרה מאוזנת, אשר יישומה החל זה מכבר; ועל כן, יש לדחות את הבקשה.

7.

בתגובתם, המשיבים 5-3 טענו כי מדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר, וציינו שהגשת הבקשה והערעור גוררים אותם להוצאות מיותרות. לצד זאת, ומבלי לגרוע מכך, הותירו את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט "מטעמים פרקטיים" כלשונם.

דיון והכרעה

8.

דין הבקשה להתקבל .

בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ואין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ; תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010; ע"א 1010/22

סמואל גרופ בע"מ נ' תדהר ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ , פסקה 7 (24.2.2022)).

על המבקש לחרוג מכלל זה לשכנע בדבר התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד – כי סיכויי הערעור טובים; השני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס המכונה "מקבילית כוחות", ומבין שיקולים אלו – משקל הבכורה ניתן לשיקול מאזן הנוחות (ע"א 4736/21 כהן נ' עו"ד מוטי בן ארצי , פסקה 14 (12.8.2021); ע"א 8863/20 The synod of Bishops of the Russian Orthodox Church Outside of Russia

נ' מדינת ישראל - משרד ראש הממשלה , פסקה 21 (8.11.2021)).

9.

בענייננו, מבלי שאביע עמדה ביחס לסיכויי הערעור, שיקול מאזן הנוחות הוא המטה את הכף לעבר קבלת הבקשה.

נפסק זה מכבר, כי כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה שעניינה תובענה ייצוגית, על בית המשפט לשקול את נזקי הקבוצה המיוצגת כולה ( ע"א 2727/13 מכבי שירותי בריאות נ' שרה ישראלי , פסקה 13 (4.6.2013)). בענייננו, נזק זה, לו תתקבל הבקשה, יבוא לידי ביטוי בעיכוב קבלת כספי הפיצוי מכוח הסכם הפשרה.

אל מול שיקול זה, ניכר כי מימוש פסק הדין, הסכם הפשרה, וחלוקת הכספים לחברי הקבוצה, עלולים להוביל למצב שבו היה והערעור יתקבל, וחברי הקבוצה יידרשו להשיב חלק מהכספים שקיבלו – יהיה קשה עד מאוד לעשות כן (ראו והשוו: ע"א 2118/19 מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ נ' אורן הורביץ ו- 114 אח' , פסקה 7

(8.4.2019)) . זאת, בפרט בהתחשב בכך שצפוי כי הסכום הפרטני שיועבר לעשרות חברי הקבוצה, יהיה משמעותי. הגם שהסכום המדויק תלוי כאמור בקביעת הגורם המכריע ביחס למספר הזכאים לו.

כמו כן, דומה כי בנסיבות הייחודיות כאן, היה והערעור יתקבל באופן שיוביל להרחבת הקבוצה הזכאית לפיצוי, בהעדר אפשרות להשיב חלק מהכספים ששולמו, מי שצפויים להיפגע הם חברי הקבוצה עצמם.

10.

טרם סיום, אבהיר כי לא נעלם מעיניי השיהוי בו לוקה הבקשה, ובפרט משהתבקש בה גם סעד ארעי במעמד צד אחד. הערעור והבקשה דנא הוגשו למעלה מחודשיים לאחר מתן פסק הדין, וכאשר – כפי שמציינים המשיבים 2-1, כבר ננקטו מספר פעולות למימוש הסכם הפשרה. אני סבור כי ראוי שהתנהלות זו תובא בחשבון בסוגיית פסיקת ההוצאות בגין הבקשה והערעור. אותיר את ההכרעה בעניין להרכב שידון בערעור לגופו.

11.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת – פסק דינו של בית המשפט המחוזי מעוכב באופן חלקי , כך שאני מורה על עיכוב תשלום הפיצויים לחברי הקבוצה המיוצגת, ועיכוב הגשת בקשות הפיצויים של חברי הקבוצה לגורם המכריע. זאת, עד להחלטה אחרת.

כאמור, סוגיית פסיקת ההוצאות בגין בקשה זו, נתונה לשיקול דעת ההרכב שידון בערעור.