ע"א 337/12 עמר פינצ'וק נ. סימה זברקו

השופט נ' הנדל:

1.

ערעור בעניין רישום זכויות בחלקה 7 בגוש 10031 בחדרה (להלן: החלקה ).

2.

החלקה רשומה על שם בני הזוג מוסקוביץ. בעבר ניתנו בבית משפט זה שני פסקי דין רלבנטיים: בע"א 7848/02

נפסק כי יש להעביר 9% מהזכויות מהחלקה על שם איסר זברקו המנוח . המשיבה בתיק דנא, אלמנתו של המנוח, היא היורשת של זכויותיו בחלקה. בע"א 9681/08

נקבע, בהסכמת הצדדים, כי המערער זכאי למחצית מזכויות המשיבה בחלקה. זאת בתנאי שישלם תחילה מחצית מההוצאות שהוציא המנוח בקשר לחלקה. פסק הדין לא קבע את גובה ההוצאות. כמו כן צוין בפסק הדין כי " [המערער]

מתחייב שלא להעלות כנגד [המשיבה]

טענת התיישנות בכל הנוגע לתביעת הוצאות כאמור, ובלבד שתביעה כזו תוגש בתוך שלוש שנים מהיום".

בין המערער למשיבה התגלעה מחלוקת בנוגע לגובה ההוצאות, ובשל כך המערער טרם שילם דבר. ממילא לא נרשמו על שמו זכויות בחלקה. אף המשיבה נמנעה בינתיים, מטעמיה שלה, מלרשום את זכויותיה. יצוין גם כי ביני לביני הגישו מוסקוביץ תביעה אחרת, בטענה כי אין מקום להעביר למשיבה זכויות כלשהן בחלקה.

על רקע כל זה הגיש המערער את תביעתו הנוכחית לבית המשפט המחוזי, ודרש להורות למשיבה לרשום על שמה את זכויותיה בחלקה. התביעה נמחקה על הסף בהעדר עילה. הובהר כי, על פי פסק הדין בע"א 9681/08, הזכויות בחלקה יוקנו למערער רק לאחר שישלם תחילה למשיבה מחצית מההוצאות שהוציא המנוח. מאחר והסכום טרם שולם – לא השתכללה זכותו של המערער בחלקה, וממילא אין הוא יכול לדרוש מהמשיבה לרשום את זכויותיה-שלה בחלקה. מכאן הערעור שבפנינו.

3.

במסגרת הערעור נטען כי המשיבה נמנעת במכוון מלרשום את זכויותיה בחלקה, באופן שמונע גם מהמערער מלממש את זכויותיו. המשיבה, מצידה, טוענת כי פסק הדין שניתן ב ע"א 9681/08 הינו ברור, וקובע כי תשלום מחצית ההוצאות הוא תנאי מוקדם מבחינת המערער לרכישת זכויות בחלקה.

במהלך הדיון בעל פה הצענו לצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה מכוח סעיף 79א ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. לפי המתווה שהוצע, המערער ישלם למשיבה סכום ראשוני על חשבון ההוצאות, ובתמורה תירשם לטובתו הערת אזהרה על החלקה. ההצעה לא התקבלה על ידי המערער. מכאן הצורך במתן פסק דין.

4.

בית משפט זה קבע, במסגרת פסק הדין שניתן בהסכמה בע"א 9681/08, כי הזכויות שהוקנו למערער מותנות בכך שהוא יישא קודם לקבלתן בתשלום מחצית מההוצאות. תנאי זה לא התקיים. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מי נושא בנטל האשמה בכל הנוגע לכך שגובה ההוצאות טרם הוסכם. ברם נדמה כי אין למחלוקת זו השלכה של ממש על ההכרעה בערעור המונח לפתחנו, שדינו להידחות: המערער צריך היה, כפי שנקבע בפסק הדין המוסכם, לשאת במחצית תשלום ההוצאות שייקבעו. המערער לא שילם דבר, וממילא אין מקום להעניק לו זכויות בחלקה. מכיוון שכך, בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אף אין המערער זכאי לדרוש מהמשיבה לרשום את הזכויות המגיעות לה בחלקה.

איננו מתעלמים מכך שהמצב הנוכחי מציב בפני המערער קושי לממש את זכויותיו בחלקה. ברם, כאמור, תוצאה זו היא נגזרת ישירה של פסק הדין שניתן בע"א 9681/08. פסק דין זה ניתן בהסכמת הצדדים. אף נראה, ברוח הדברים שהוצעו במהלך הדיון בעל פה בפנינו, כי ניתן יהיה להתגבר על הקושי למשל אם סכום ההוצאות ישולם (אפילו תחת מחאה) כפי שנפסק.

5.

לנוכח האמור, הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור. בנסיבות העניין סבורני שאין מקום לעשות צו להוצאות בהליך זה.

ש ו פ ט

השופט א' רובינשטיין :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת ד' ברק-ארז :

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.