ע"א 3412/15 עזבון המנוח סלימאן סעיד מוסא כנעאן ז"ל נ. עזבון המנוח סאלח מ

1.פסק הדין עליו נסב הערעור שבכותרת ניתן בשבע תביעות אשר עניינן תיקון רישום זכויות במקרקעין בטמרה, בעקבות הליכי הסדר.

בפסק הדין קבע בית המשפט את החלקים של יורשי המנוח מוסא כנעאן (להלן: מוסא ) - עזבונות המנוחים סעיד מוסא, שפיק מוסא וסאלח מוסא

- בארבע חלקות מקרקעין.

המערערים עותרים לצירוף יורשהּ של אחת מבנותיו של שפיק מוסא - המנוחה אמנה שפיק כנעאן חג'אזי (להלן: יורש אמנה ) - בציינם כי העזבון ויורשהּ של אמנה לא היו צד להליך קמא (כיוון שלא הגישו תזכיר תביעה לפקיד ההסדר או ערעור על לוח הזכויות) אך כי ניתנו ליורשהּ של אמנה זכויות בפסק הדין - כיורש של שפיק - ועל כן יש לצרפו.

בהמשך לבקשה זו הוגשה בקשה נוספת מטעם המשיב 7, בה ציין כי אכן יש לצרף את יורשהּ של אמנה כצד להליך, אך כי בנוסף לכך יש לצרף את כל יורשי אביה של אמנה הנ"ל, שפיק מוסא , דהיינו - גם את יורשי אחת מנשותיו (המנוחה פאטמה עלי יאסין) ויורשי בת נוספת (המנוחה חמדה שפיק) (להלן ביחד עם יורשהּ של אמנה: יורשי שפיק ). המשיב 7 הדגיש כי בתו השלישית של שפיק היא צד להליך, היא המערערת 3.

2.לאחר עיון בכל התגובות והעמדות אשר הוגשו סבורני כי אכן יש מקום להורות על צירוף יורשי שפיק כצד להליך. זאת משום שבפסק הדין נקבעו כאמור החלקים של יורשי מוסא בחלקות מקרקעין, ובין היתר נקבעו זכויות עזבון שפיק באותן חלקות.

יצוין כי בנוגע לצירוף יורשה של אמנה קיימת הסכמה בין המערערים לבין המשיב 7 (וגם המדינה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט), והתנגדות לכך הוגשה מטעם המשיבים 1-6, אך לא מצאתי בתגובתם טעם המצדיק שלא להורות על צירוף זה.

לעומת זאת המערערים מתנגדים לצירופם של יורשי יורשותיו הנוספות של שפיק - פאטמה וחמדה הנ"ל. טענת המערערים היא כי יורשות אלו ויתרו על חלקן בעזבון ועל כן אין צורך בצירוף היורשים. כן ציינו המערערים כי למעשה גם אמנה ויתרה על זכויותיה אלא שמסמכי הויתור לא נמצאו ומכאן הבקשה לצרף את יורשהּ.

ואולם, טענות הויתור שהעלו המערערים עניינן ביחסים שבין היורשות של שפיק, אך אין בהן כדי לשנות מכך שראוי שפסק-הדין, אשר עניינו זכויות במקרקעין, יקים מעשה בית דין כלפי כלל יורשי שפיק ויחול כלפי כולי עלמא. אעיר כי המערערים עצמם ציינו בתגובה שהגישו בהתייחס להתנגדות המשיבים 1-6 לבקשתם שלהם לצירוף יורש אמנה כך: "קבלת הערעור משמעה שלילת ה'זכויות' במקרקעין מיתר יורשי המנוח שפיק, ולכן הערעור עלול לפגוע ב'זכויות' יתר היורשים של המנוח, זכויות שנוצרו רק ע"י ביהמ"ש קמא בפסק דינו; מכאן החובה לצרף את יתר היורשים של המנוח שפיק כצד להליך". נוכח טענה זו קשה לקבל את התנגדותם לבקשת המשיב 7 לצרף להליך את כלל יורשיו של שפיק. עוד יצוין כי ככל שיורשי שפיק אינם חולקים על הטענה בדבר ויתור על זכויות, רשאים יהיו היורשים להודיע שאין להם עניין בהליך ושלא ליטול בו חלק (ומשכך ועל מנת לקדם את ההליך מצאתי שאין צורך בקבלת עמדתם טרם מתן החלטה זו), אך איני סבורה כי טענת הויתור מצדיקה שלא להורות על צירופם להליך.

הנה כי כן, משפסק הדין קבע את זכויות עזבון שפיק בחלקות שבמוקד ההליך, ראוי כי כל יורשיו יהיו צד לו. יובהר עם זאת כי בצירוף היורשים כאמור אין כדי להביע כל עמדה במחלוקות שנפרשו בפניי בין המערערים לבין המשיב 7 וביניהם לבין המשיבים 1-6 ביחס למעמד ולטענות שיש בפי כל אחד מן היורשים (טענות הנוגעות ליחסים הפנימיים בין היורשים ולויתור על זכויות) וברלבנטיות שלהן לערעור דנן.

3.מטעמים אלו המערערים יצרפו את יורשי שפיק - יורש אמנה, יורשי פאטמה עלי יאסין ויורשי חמדה שפיק - כצד לערעור.

במאמר מוסגר יצוין כי המשיב 7 הודיע כי אינו מכיר את כל יורשיה של המנוחה פאטמה עלי יאסין, אך בהודעה מיום 7.7.2016 הפנה לפירוט יורשיה כפי שהוא מופיע בהליך שהוגש לאחרונה בידי המערערת 3.

כמו כן, בדיקה העלתה כי בבית המשפט המחוזי כל יורשיו של סעיד מוסא

היו צד להליך (ראו למשל: החלטה מיום 10.8.2006, פרוטוקול מיום 20.12.2010), אך החל משלב מסוים הם אינם מופיעים בכותרת ההחלטות. עוד יצוין כי המערער 2 צוין כעזבון המנוח סעיד מוסא כנעאן; ואילו המשיב 7 מוגדר כמי שמופיע גם בשם "יתר היורשות של המנוח סעיד כנעאן". דומני כי נדרשת הבהרה בעניין וכי בכל מקרה ראוי שדף הפתיחה המתוקן אשר יוגש יכלול גם את יורשיו של סעיד מוסא, על מנת שכל הצדדים בערכאה קמא וכל הצדדים אשר פסק הדין ניתן בעניינם, יהיו צד להליך הערעור.

המערערים יגישו אפוא "דף פתיחה" מתוקן הכולל את כל יורשי שפיק, וכן הבהרה בנוגע ליורשי סעיד מוסא, בתוך עשרה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיהם.

לאחר הגשת דף הפתיחה המתוקן וההבהרה התיק יושב ללשכתי לשם מתן החלטה משלימה לעניין הצדדים להליך.