ע"א 3440/99 אטר דובית נ. אל פלזמה בע"מ

1.המבקשת-המערערת היא בעלת מניות במשיבה מס' 1. המבקשת הגישה תובענה על דרך של המרצת פתיחה, שנדונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד המשיבים. בתובענתה ביקשה להצהיר כי הקצאת מניות המשיבה מס' 1 למשיב מס' 2 "בטלה מעיקרה" וכי החלטת המשיבה מס' 1 מיום 26.8.96 בדבר הגדלת הון המניות של המשיבה מס' 1 "בטלה מעיקרה". כן תבעה להורות למשיב מס' 7 לבטל את רישום הגדלת הון המניות ואת רישום הקצאת המניות למשיב מס' 2. עוד תבעה לחייב את המשיבים מס' 2 עד 6, או מי מהם, לפי שיקול דעת בית המשפט, לרכוש ממנה את מניותיה "בהתעלם מהקצאת המניות ועל פי קביעת שווי שיעשה מומחה שימונה על ידי בית המשפט". בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' טימור), בפסק דינו מיום 30.3.99, ביטל את החלטתה של המשיבה מס' 1 מיום 26.8.96 בדבר הגדלת הון המניות ודחה את יתר עתירותיה של המבקשת.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין. כמו כן ביקשה סעד זמני בערעור שעיקרו, בתמצית, לאסור על המשיב מס' 2 לעשות שימוש במניות שהוקצו לו; להורות לדירקטוריון המשיבה מס' 1 שלא לאשר העברה, מכירה או הקצאה של מניות של המשיבה מס' 1; לאסור על המשיב מס' 2 לעשות דיספוזיציה כלשהי, לרבות שיעבוד, של המניות שהוקצו לו; להורות למשיב מס' 7 להמנע מרישום העברה או הקצאה של מניות במשיבה מס' 1 ולחלופין, להורות למשיבים שתנאי לכל העברה או הקצאה לצד ג' הוא אישור בכתב של צד ג' כי ההליכים בקשר לפרשה זאת ידועים לו. המשיבים מס' 1, 2, 3 ו6-, בתשובה מנומקת, התנגדו לבקשה. המשיב מס' 5 תמך בבקשה. המשיבים מס' 4 ו7- לא השיבו.

2.עיינתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות המבקשת והמשיבים מס' 1, 2, 3 ו6-. לא שוכנעתי שאם תזכה המבקשת בערעורה יהיה זה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. דבר זה ניתן לעשותו בדרך של הקצאת מניות נוספות, בדרך של פיצוי כספי, או בדרך אחרת. מאידך גיסא, עלול מתן הסעד הזמני המבוקש לשבש את מהלכיה העסקיים של המשיבה מס' 1 ולגרום נזקים לה ולבעלי מניותיה.

3.לפיכך אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני. ממילא יתבטל הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 13.6.99. הוצאות הדיון בבקשה בסך 5,000 ש"ח יחולו על המבקשת או על המשיבים מס' 1, 2, 3 ו6- לפי תוצאות הדיון בערעור.