ע"א 3450/13יוסי שפר נ. חנה מרטה גוטליב

1.

מונחות לפניי שתי בקשות מטעם המנהל המיוחד (להלן: המשיב ): האחת למחיקת הודעת הערעור או לתיקונה, והאחרת להגדלת סכום העירבון.

הערעור נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.3.2013, שבה הוחלט על מתן צו כינוס נכסים נגד המערער, ועל מינויו של המשיב 2 כמנהל מיוחד. כאמור, המשיב סבור כי יש להורות על מחיקת הודעת הערעור או על תיקונה, זאת מחמת שאינה תמציתית כנדרש, כוללת שלל נימוקים חדשים המועלים כאן לראשונה, ואינה מציינת את כונס הנכסים הרשמי כמשיב. עוד טוען המשיב כי העירבון שנקבע בהליך זה (2,000 ₪) אינו מספק. המערער הגיש תגובות שבהן התנגד לשתי הבקשות.

2.

עיינתי בבקשה ובתגובה ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להתקבל בעיקרן, כמפורט להלן:

3.

מקובלת עליי טענתו של המשיב כי הודעת הערעור נוסחה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). תקנה 414 קובעת כי "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי". תקנה זו באה לאזן בין זכות הטיעון של בעלי-הדין לבין אינטרסים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי (ראו ע"א 1501/05

כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (8.5.2005)). כפי שהבהרתי לאחרונה, לצד ההכרה בחשיבותה של זכות הטיעון של בעלי-הדין וב"ריבונותם" על כתבי טענותיהם, בית משפט זה מייחס חשיבות רבה לשמירה על היקפם הראוי של כתבי הטענות בערעור, בין היתר כדי להבטיח את קיומו של הליך יעיל וממוקד ואת השמירה על השוויון הדיוני בין הצדדים (ראו ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (2.5.2013); ראו גם רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anton Hubner (27.3.2011)).

4.

בענייננו, עיון בהודעת הערעור המשתרעת על 26 עמודים (כשהחלטת בית המשפט קמא אורכה שני עמודים בלבד), מלמד כי היא אינה תמציתית כלל, ומהווה למעשה "גרסה מורחבת של סיכומים בכתב". כפי שנפסק לא פעם, "בכך יש משום הפרה של עקרון השוויון בין בעלי הדין, והערמת קושי על בעל הדין שכנגד, כמו גם על בית המשפט, בניהול ההליך... יש להבחין בין טענה לבין פירוט הטענה; בין השגה ובין הוכחת ההשגה" (עניין כהן הנ"ל, פס' 9 להחלטה). עוד יצוין כי כתב הערעור כולל גם הפניות וציטוטים לא מעטים.

5.

אדגיש, כי איני רואה לנכון לקבוע בשלב מקדמי זה אילו טענות רשאי המערער להעלות בגדרי הערעור ואילו טענות אינו רשאי להעלות. ככלל, המדיניות המקובלת היא כי הקביעה אם מדובר בטענות חדשות או בשינוי חזית, כמו גם ההחלטה האם להתיר את העלאתן, מסורה לשיקול דעתו של ההרכב שידון בתיק. עם זאת, יש ויש מקום לקיים את דרישת התמציתיות . על כן, אני סבור כי יש להורות על הגשת הודעת ערעור מתוקנת, בהתאם להנחיות שיובאו בסיומה של החלטה זו. אם יסברו המשיבים כי הודעת הערעור המתוקנת, שתוגש על-ידי המערער, כוללת טענות חדשות והרחבת חזית, הם יוכלו לטעון בעניין זה במסגרת הסיכומים בכתב ובהשלמת הטיעון בעל-פה.

6.

לגבי העירבון: המזכירה הראשית העמידה את העירבון בהליך זה על סך של 2,000 ₪. סכום זה הופקד בינתיים. כעת הובא העניין לפניי בהתאם לתקנה 430 לתקנות . לאחר עיון בטענות הצדדים מקובלת עליי הטענה כי סכום העירבון שנקבע נמוך מן הראוי בנסיבות המקרה. אמת, מדובר בערעור על החלטה בעניין מתן צו כינוס. בכגון דא מקובל שלא לקבוע עירבונות בסכומים גבוהים במיוחד. עם זאת, בשים לב למהות ההליך, להיקפו (ראו לעיל) ולשוויו, למספר המשיבים (אציין כי אין מחלוקת שיש להוסיף כמשיב את כונס הנכסים הרשמי), לבקשות שכבר הוגשו בתיק ולכלל הנסיבות, ברור כי הסכום של 2,000 ₪ אינו מהווה בטוחה מספקת. יודגש, כי המערער אינו מציג בתגובתו לבקשה להגדלת עירבון נתונים או מסמכים לעניין מצבו הכלכלי האישי ולעניין יכולתו לגייס כספים ממקורות אחרים, וממילא אין לקבוע כי הסכום שהפקיד (2,000 ₪) ממצה את יכולת ההפקדה שלו.

7.

סיכומם של דברים, אני מורה בזאת כדלקמן:

א.

המערער יגיש הודעת ערעור מתוקנת בהיקף של עד 14 עמודים ברווח כפול , בגופן David , בגודל 12 ובמרווח "רגיל" בין האותיות. הודעת הערעור המתוקנת תוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ותתויק במקום הודעת הערעור שבתיק.

ב.

הודעת הערעור המתוקנת תכלול גם את כונס הנכסים הרשמי כמשיב.

ג.

המערער יפקיד סכום נוסף של 8,000 ₪ לצורך עירבון בהליך זה. הסכום הנוסף יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.

ד.

המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪.