החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3463/09 שיח'-אחמד איסמאעיל נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · תיקון כתב ערעורבקשה לתיקון כתב הערעור בערעור אזרחי על גובה הנזק שנפסק

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט התיר למערער לתקן את כתב הערעור על גובה הנזק שנפסק לו, למרות האיחור בהגשת הבקשה, משום שהתיקונים אינם חורגים מחזית המחלוקת וטרם הוגשו סיכומים או נתקיים דיון לפני הרכב. עם זאת הושתו על המערער הוצאות בסך 5,000 ₪ בשל ההליך הנוסף שגרם לבעל הדין שכנגד.

העובדות

המערער עתר לתיקון כתב הערעור שעניינו גובה הנזק שנפסק לו, בעיקר בחישובים בראשי נזק שונים. הערעור הוגש ביום 23.4.09 והבקשה לתיקונו הוגשה ביום 6.10.09. המשיבות התנגדו וטענו לאיחור ניכר ולחוסר טעם ענייני לתיקון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת המערער לתקן את כתב הערעור לאחר שחלף זמן ממועד הגשתו?

הלכות

  1. 1

    הפעלת סמכות התיקון של כתב הערעור נשענת על שיקולי מניעת סרבול הדיון ואינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד, ולא מצא מקום למנוע את התיקון כאשר אינו חורג מחזית המחלוקת וטרם הוגשו סיכומים

    ״תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מאפשרת תיקון כתב הערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תיקון כתב הערעור
  • סרבול הדיון
  • אינטרס ההסתמכות
  • גובה הנזק
  • הוצאות
  • שכ"ט
  • איחור ניכר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

3463/09 - ב'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המערער:

שיח'-אחמד איסמאעיל

נ ג ד

המשיבות:

1. מנורה חברה לביטוח בע"מ

2. אבנר-איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

בקשה לתיקון כתב בית-דין

החלטה

1.

בהליך בכותרת, שעניינו גובה הנזק שנפסק למערער, עותר המערער לתיקון כתב הערעור. התיקון המבוקש עניינו בחישובים שונים בראשי הנזק השונים. המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות שלא רק שלא הובא טעם ענייני לתיקון; אלא שהבקשה הוגשה באיחור ניכר וזאת שעה שהערעור עצמו הוגש עוד ביום 23.4.09 ואילו הבקשה לתיקון הערעור הוגשה רק ביום 6.10.09.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני מסקנתי היא כי יש להיעתר לבקשה. תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מאפשרת תיקון כתב הערעור. אלא שהפעלת סמכות זו קשורה בין היתר בשיקולים הקשורים במניעת סרבול הדיון, ואינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד. גם בשים לב לשיקולים אלו, לא מצאתי מקום למנוע התיקון, כאמור לעיל. התיקונים אינם חורגים, על פניו, מחזית המחלוקת שבין בעלי הדין. חלף אמנם זמן למן הגשת הערעור העיקרי, אולם טרם הוגשו סיכומים וממילא טרם נתקיים דיון לפני הרכב. בנסיבות אלו, ועל מנת למצות את זכות הערעור, אני מתיר את התיקון וכתב הערעור המתוקן יקובל לרישום להליך, תוך שהמערער ימציא לבית המשפט עותקים כדין, תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, של הערעור המתוקן. יחד עם זאת, את הוצאות ההליך יש להשית על המערער, שכן בעשותו מלאכת עריכת הערעור בשני שלבים, גרם הוצאות לבעל הדין שכנגד שנדרש לנדון גם בהליך שלפני, לא כל שכן בשים לב לזמן שחלף. מטעם זה ישא המערער בשכ"ט המשיבים בגין הליך זה בסך של 5,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.

ניתנה היום, א' כסלו תש"ע

(18.11.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הפעלת סמכות התיקון של כתב הערעור נשענת על שיקולי מניעת סרבול הדיון ואינטרס ההסתמכות של בעל הדין שכנגד, ולא מצא מקום למנוע את התיקון כאשר אינו חורג מחזית המחלוקת וטרם הוגשו סיכומים