ע"א 3476/11 אהוד כהן נ. עו"ד דוד ישי כונס הנכסים

לפניי בקשה לפטור את המערערים מן החובה להפקיד עירבון בהליך זה (המזכירה הראשית העמיסה את העירבון על סך של 15,000 ₪). עניינו של ההליך בפסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שבו נתקבלה תביעתו של המשיב (כונס נכסים), ובית המשפט הצהיר כי נכס מקרקעין מסוים שייך למערער 1 באופן בלעדי, וכי יש להשלים את רישום הזכויות בהתאם.

בעל-דין המגיש בקשה לפטור מעירבון – ומבקש בכך לחשֹוף את המשיב לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות שייפסקו לזכותו, אם ייפסקו – נדרש בראש ובראשונה להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון. כפי שהובהר לאחרונה: "צד להליך אשר רוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכונים בהליך ערעורי, עליו נטל ההוכחה לקיומם של תנאי הפטור מהפקדת העירבון. המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)).

בענייננו, המערערים הציגו תמונה חלקית בלבד לעניין מצבם הכלכלי. כך, למשל, המערערים שילמו את האגרה עם פתיחת ההליך, בסך של קרוב ל- 3,000 ₪. זאת ועוד, המערערים מיוצגים בהליך זה (כמו-גם בבית המשפט קמא) על-ידי עורכי-דין פרטיים. המערערים לא הסבירו כיצד מימנו את האגרה ואת הייצוג. לכאורה אפוא יש באפשרותם לגייס כספים, ובאותה הדרך עליהם לאסוף גם את הסכום הדרוש להפקדת עירבון. זאת ועוד, המערערים לא הציגו את כל הנתונים הרלבנטיים, כגון לגבי הוצאות המחייה (בצירוף חשבונות שוטפים), והסתפקו בטענה כללית ובלתי-מבוססת לגבי הניסיונות לגייס את סכום העירבון ממוסדות פיננסיים ומהסביבה הקרובה. נתון רלבנטי נוסף, המדגיש את חשיבות העירבון בערכאה זו, הוא טענת המשיב כי המערערים טרם שילמו את ההוצאות שנפסקו לחובתם בבית המשפט קמא.

במצב דברים זה, לא אוכל לפטור את המערערים מן החובה להפקיד עירבון. עם זאת, בנסיבות העניין ולאור הנתונים החלקיים וסכום ההוצאות שנפסק בערכאה הדיונית, החלטתי להעמיד את העירבון על סך של 12,000 ₪, וליתן למערערים פרק-זמן נוסף להפקידו - תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין). בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.