ע"א 3500/03 רחל קליש נ. עו"ד איתן ארז

1.המבקשים הינם אלמנתו וילדיו של יהודה קליש ז"ל (להלן: המנוח ), אשר עזבונו מנוהל לפי דיני פשיטת הרגל. במסגרת הליכי פשיטת הרגל ביטל בית המשפט הסכם ממון בין המנוח למבקשת 1, לפיו הועבר לה, בשלמות, אוסף אומנות יקר ערך, וכן בוטלו העברות כספים בסכומים של מאות אלפי שקלים מהמנוח למבקשות 1-2, בשל היותם הענקה כמשמעותה בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי על המבקשת 1 להשיב לנאמן סכום של 750,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה, וכן קבע כי הנאמן ישיב למבקשת 1 שליש מערכו של אוסף האומנות, המהווה את חלקה באוסף, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973.

2.על החלטת בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת ערעור לבית משפט זה, והנאמן, מצידו, הגיש ערעור שכנגד. המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע ההחלטה עד להחלטה בערעור, אך בקשתה נדחתה, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי אין לעכב ביצוע פסק דין כספי, אלא אם הניח המבקש תשתית לכך שלא יוכל לחזור ולהיפרע את הכספים שישלם אם יזכה בערעור (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מג(2) 172 ; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 860). תשתית כזו לא הונחה במקרה שלפניי. אדרבה, הנושים העיקריים של העיזבון הם בנקים ואין חשש כי המבקשים לא יוכלו להיפרע מידיהם את הסכומים שישלמו על פי ההחלטה נשוא הערעור, היה והערעור יתקבל. אשר לקשיים הכלכליים שטוענים להם המבקשים. טענות אלה יש בידי המבקשים להעלות בהליכי ההוצאה לפועל, ככל שיהיו כאלה, ואין בהן משום נימוק המצדיק לעכב את הביצוע במקרה דנן. די באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה ועל כן, אינני נזקקת לטענות נוספות שהועלו בעניין סיכויי הערעור.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.