ע"א 3510/12 אמציה נצר נ. רוני טמם

בהמשך להחלטתי מיום 30.10.2012 הגישה המשיבה 6 תשובה לתגובה. עיינתי בתשובה זו ובכלל טענות הצדדים, והריני לקבוע כדלקמן:

1.

לעניין המצאת כתבי בי-הדין למשיבה 6, כבר קבעתי בהחלטתי מיום 30.10.2012 כי לא בוצעה המצאה כדין בסמוך להגשת ההליך לבית המשפט, ואיני רואה צורך להרחיב עוד בעניין זה. ברור הדבר כי בעל-דין היוזם הליך-של-ערעור בבית משפט זה מחויב לבצע ללא עיכוב המצאה כדין למשיבים, ואם אינו עושה כן הוא עלול לשאת בתוצאות הדיוניות הנובעות מכך. עם זאת, סילוק הליך על-הסף הוא תוצאה דרסטית ובענייננו לא מצאתי כי יש לכך מקום בשלב זה. סבורני כי הדרך הראויה היא לחייב את המערער בתשלום הוצאות למשיבה 6 בגין ההתדיינות בנושא ההמצאה. ההוצאות יהיו בסך של 5,000 ₪.

2.

על המערערים להגיש בתוך 3 ימים הודעה מסודרת בדבר ביצוע המצאה כדין לכל המשיבים. המזכירות תעקוב אחר הגשת הודעה כזו.

3.

מזכירות בית המשפט תשלים ותוודא את פרטי ההתקשרות עם כלל המשיבים, בהתאם לרשום בכותרת תשובתה של המשיבה 6 מיום 4.11.2012.

4.

אין סיבה לפקפק ברישומי המזכירות כי החלטתי מיום 10.6.2012 הומצאה למספר הפקסימיליה 03-6091117, השייך למשיבה 6 (כפי שאושר בתשובתה מיום 4.11.2012). כך וודאי בהינתן שלפי הרישום בתכנת "ניהול תיקים" ההמצאה אושרה טלפונית עם מזכירה בשם גלי (המשיבה 6 מאשרת כי ישנה מזכירה העונה לשם זה במשרד עורכי-הדין). אמת, מקובל עלי כי המשיבה 6 לא יכולה הייתה למסור תגובה לגופה של בקשת הפטור משום שהבקשה, כאמור לעיל, לא הומצאה לה כדין, אולם בה-בעת ברור כי לא היה מקום להתעלם מן ההחלטה (יובהר כי מכותרת ההחלטה ניתן להבין ללא קושי כי הוגשה בקשה לפטור מעירבון בגדרי ערעור שהגיש מר נצר נגד המשיבים ובהם המשיבה 6). כמובן, אילו הוגשה בעקבות ההחלטה מיום 10.6.2012 בקשה להורות למערער לבצע המצאה של כתבי בי-הדין, כפי שנעשה לא אחת, בית המשפט היה נותן הוראות מתאימות ולא מכריע בבקשה לגופה. אולם בקשה כזו לא הוגשה בזמנו, חרף העובדה שהחלטתי מיום 10.6.2012 הומצאה כאמור למשרד עורכי-הדין המייצג את המשיבה 6. ודוק: לא נעלמה מעיני טענתו של עורך-הדין צדיק כי עד לחודש ספטמבר לא ידע על הגשת הערעור ועל בקשת הפטור שהוגשה במסגרתו, אולם מכיוון שההחלטה מיום 10.6.2012 הומצאה למשרד ואושרה טלפונית כאמור, זהו עניין פנימי של המשרד. משכך, לא ראיתי לבטל את ההחלטה שניתנה עוד ביום 26.6.2012.

5.

עיינתי גם בתגובתם של המשיבים 2 ו- 3, המצטרפים למעשה לבקשתה של המשיבה 6. האמור בסעיף 4 לעיל יפה, וביתר שאת, כלפי המשיבים 2 ו- 3, שאינם מכחישים כי ידעו עוד בחודש יוני על הגשת בקשת פטור בגדרי ההליך שבכותרת, ואינם טוענים כי החלטת בית המשפט מיום 10.6.2012 לא הומצאה להם. לא ברור מדוע המשיבים 2 ו- 3 החרישו ולא פנו בהודעה או בקשה כלשהי לבית המשפט על-אף שלדבריהם כתבי בי-הדין לא הומצאו להם כדין. עם זאת, אין צורך לומר כי ההוראה בסעיף 2 לעיל מתייחסת גם למשיבים 2 ו- 3.