פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
354/15 - א'
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
חביב אללה ערפאן
נ ג ד
המשיבים:
1. המנהל המיוחד
2. כונס הנכסים הרשמי
3. בנק הפועלים - סניף נצרת
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת בתיק פש"ר 56/10 שניתן ביום 5.1.2015 על ידי כב' השופט
יוסף בן-חמו
בשם המבקש:
בשם המשיב 1:
בשם המשיב 2:
בעצמו
עו"ד נפתלי
נשר
עו"ד אסף
קוינט
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו ) מיום 5.1.2015 בגדרו הוכרז המבקש, עורך דין במקצועו, פושט רגל.
בשנת 2010 הגיש בנק הפועלים בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזת המבקש
פושט רגל, וזאת בשל חובות שצבר המבקש כלפיו. לאורך השנים נדחתה ההכרעה בבקשה - אם בשל בקשות המבקש לדחיית מועדי דיון ואם בשל הסדרי פשרה בין הצדדים שלבסוף לא התממשו, בעיקר מאחר שהמבקש לא עמד בחלקו בהסדרים. דיון בבקשה להכריז את המבקש פושט רגל נקבע ליום 5.1.2015. המבקש לא התייצב לדיון, וניתן פסק דין המקבל את הבקשה בהיעדרו. המבקש התייצב באולם המשפט זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין. בית משפט קמא אפשר למבקש לשטוח טענותיו נגד הבקשה, אך קבע שאין בהן כדי לשנות מפסק דינו.
כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הגיש המבקש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. בבקשתו טוען המבקש לפגמים שונים שנפלו בדיון בבקשה להכריז עליו פושט רגל ולטענתו יש בכך ללמד על סיכוייו הטובים של הערעור. טענתו המרכזית של המבקש באשר למאזן הנוחות היא, כי משמעות ההכרזה היא שהוא לא יוכל להמשיך ולעסוק במקצועו - עריכת דין.
המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובה מפורטת טוען המשיב 1 כי סיכויי הערעור אינם טובים נוכח התנהלותו חסרת תום הלב של המבקש בהליכים בעניינו. באשר למאזן הנוחות נטען כי זה אינו נוטה לטובת המבקש מאחר שבכך יימנע מן המשיב 1 לפעול לצרף לקופת הכינוס נכסים שבאמצעותם ניתן יהיה להשיב לנושיו את חובותיו, למשל, באמצעות נקיטת הליכים לביטול הענקות פסולות. המשיב 1 טוען גם שממילא למבקש אין הכנסות משמעותיות מעיסוקו כעורך דין ועל כן לא ניתן לומר שההכרזה שהמבקש הוא פושט רגל תפגע בפרנסתו באופן שיש בו להצדיק את קבלת הבקשה.
דיון והכרעה
לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע שניים הם השיקולים שיש להביא בחשבון בעת הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. שיקולים אלה מקיימים ביניהם מעין מקבילית כוחות "לפיה ככל שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור לדחיית או קבלת הבקשה, עשוי בית המשפט להיעתר לבקשה, אף אם, על פני הדברים, סיכויי הערעור אינם גבוהים (אך גם אינם חסרי סיכוי), וכך גם ככל שיוכח שסיכויי הערעור הגבוהים, יפחת משקלה של דרישת מאזן הנוחות" (ע"א 8706/12 אוחנה נ' מקרקעי ישראל (6.1.2013)).
בענייננו, לא ניתן לכחד שסיכויי הערעור אינם גבוהים, בלשון המעטה, אך אינני סבור שהם משוללי יסוד עד כדי כך שיש בהם כשלעצמם להטות את מקבילית הכוחות לעבר דחיית הבקשה. שיקול מאזן הנוחות, לעומת זאת, מטה את הכף בבירור לעבר קבלת הבקשה - כאמור לעיל, משמעות ההכרזה על המבקש פושט רגל היא שהמבקש לא יוכל להמשיך לעסוק במקצועו - ולדברים השלכה מיידית – ובלתי הפיכה במובנים אחדים - על פרנסתו וייתכן שגם השפעה עתידית. מנגד, מתגובת המשיבים לא ניתן ללמוד על תועלת מיידית שתצמח לנושים מהכרזת המבקש פושט רגל, שכן התועלת שלה טוענים המשיבים כרוכה בנקיטת הליכים שעשויים לארוך זמן, ומעבר לכך, כלל לא ברור אם אכן יתקבלו האישורים המתאימים לנקוט בפעולות אלה.
בנסיבות אלה, דין הבקשה להתקבל. הצו שניתן בפסק דינו של בית משפט קמא להכרזת המבקש פושט רגל יעוכב עד להכרעה בערעורו של המבקש. בנסיבות לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א בשבט התשע"ה (10.2.2015).
ש ו פ ט