החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3567/19 פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב תשלום אגרת פסק דיןבקשה לעיכוב ביצוע של תשלום אגרה לאחר פסק דין בבית המשפט המחוזי, בהליך ערעור לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב תשלום אגרת פסק דין שהושתה על מבקש שתביעתו לפיצויים בגין רשלנות רפואית נדחתה. נקבע כי בקשה מסוג זה תוגש לערכאה הדיונית, קרי לרשם בית המשפט המחוזי, בבקשה לפטור או להוראות בדבר מועד התשלום. לפנים משורת הדין ניתנה למבקש ארכה של 14 ימים לתשלום האגרה.

העובדות

המבקש תבע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, מרשלנות רפואית. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וחייב את המבקש בתשלום אגרה של כ-41,000 שקלים לפי תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות). המבקש הגיש ערעור והגיש בקשה לעיכוב התשלום בטענה לאי-יכולת כלכלית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לעכב בבית המשפט העליון את תשלום האגרה שנפסקה בפסק דין של בית המשפט המחוזי?
  2. 2.מהי הערכאה המתאימה להגשת בקשה לעיכוב תשלום אגרה או לפטור ממנה?

הלכות

  1. 1

    תשלום אגרה אינו סעד שניתן במסגרת פסק הדין, ולכן דרך המלך להגשת בקשה לעיכוב תשלומה היא פנייה לערכאה הדיונית, ולא לבית המשפט העליון.

    ״תשלום אגרה אינו סעד שניתן במסגרת פסק הדין, ועל כן דרך המלך להגשת בקשה לעיכוב תשלום האגרה היא פניה לערכאה הדיונית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המבקש יכול לפנות לרשם בית המשפט המחוזי בבקשה לפטור מתשלום אגרה או למתן הוראות בדבר מועד התשלום.

    ״אם כן, על המבקש לפנות לרשם בית המשפט המחוזי, ככל שהוא מעוניין בכך, ולהגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • אגרה
  • פטור מתשלום אגרה
  • רשלנות רפואית
  • ערכאה דיונית
  • רשם בית המשפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א 3567/19

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל - משרד הבריאות

בקשה לעיכוב ביצוע

תשלום אגרה שנקבע לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.4.2019

בת"א 13874-05-19 שניתן על ידי כבוד השופט צ' ויצמן

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

הבקשה שבפני הוגדרה כ"בקשה לעיכוב ביצוע", אולם לאמיתו של דבר היא מכוונת לעיכובו של תשלום האגרה שהמבקש חייב בו, לאחר שניתן פסק הדין בעניינו בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 14.4.2019 (ת"א 13874-05-19, השופט צ' ויצמן ).

2.

מקורו של ההליך בתביעה שהגיש המבקש לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, על פי הנטען, בשל רשלנות רפואית. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, ובהתאם לכך חויב המבקש בתשלום אגרה בהתאם לתקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות ), בסכום של כ-41,000 שקלים. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, ובצדו את הבקשה דנן, במסגרתה הוא מעלה טענות בדבר אי-יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה.

3.

כפי שציינתי בעבר, תשלום אגרה אינו סעד שניתן במסגרת פסק הדין, ועל כן דרך המלך להגשת בקשה לעיכוב תשלום האגרה היא פניה לערכאה הדיונית (ראו: ע"א 2424/13 אשקר נ' ביה"ח הצרפתי נצרת , פסקאות 6-5 (11.12.2014); ע"א 1339/14 מאור נ' חברת אמישרגז גז טבעי בע"מ , פסקה 2 (6.1.2015)). אם כן, על המבקש לפנות לרשם בית המשפט המחוזי, ככל שהוא מעוניין בכך, ולהגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה (לפי תקנה 14(ב) לתקנות האגרות) או למתן הוראות שעניינן מועד התשלום (לפי תקנה 14(ז) לתקנות האגרות).

4.

אשר על כן: הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין ובשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש ולמועד הגשת הבקשה דנן, ניתנת לו בזאת ארכה בת 14 ימים לתשלום אגרת פסק הדין. במהלך תקופה זו יוכל המבקש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, ואיני נוקטת כל עמדה בעניין זה.

5.

בשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג, המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו למזכירות בית המשפט המחוזי.

ניתנה

היום, כ' בסיון התשע"ט (23.6.2019).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

הלכות

  1. 1תשלום אגרה אינו סעד שניתן במסגרת פסק הדין, ולכן דרך המלך להגשת בקשה לעיכוב תשלומה היא פנייה לערכאה הדיונית, ולא לבית המשפט העליון.
  2. 2המבקש יכול לפנות לרשם בית המשפט המחוזי בבקשה לפטור מתשלום אגרה או למתן הוראות בדבר מועד התשלום.