ע"א 3578/09 מוטי שופן נ. האגודה למען הזקן באופקים

1.

במסגרת תביעה שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נגד המערערים (ת.א. 5234/08) היא ביקשה ליתן צווים זמניים, שמטרתם למנוע מהמערערים להציג עצמם ולפעול כבעלי תפקידים במשיבה (בש"א 4774/08). ביום 21.1.2009 החליט בית המשפט ייתן צו האוסר על כל אחד מהמערערים להציג עצמו, בכל דרך, כבעל תפקיד כלשהו במשיבה ולעשות כל פעולה בשם המשיבה. בית המשפט ציין כי בנסיבות העניין, אין צורך במתן צווים זמניים המתייחסים לזהות חברי המשיבה ומורשי החתימה בה. ההחלטה ניתנה לאחר שהמערערים לא התייצבו לדיון שנקבע בבקשה לצווים זמניים. בהמשך, ביום 29.3.2009, נדחתה בקשת המערערים לבטל את ההחלטה בנימוק כי לא קיבלו זימון לדיון.

2.

המערערים הגישו (ביום 28.4.2009) הודעת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 21.1.2009. בהחלטתי (מיום 14.6.2009) התבקשו בעלי הדין להגיש עמדותיהם בשאלה מהי הדרך הדיונית הנכונה להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי – האם בדרך של ערעור בזכות או שמא בדרך של בקשה לרשות ערעור. המערערים סבורים כי הדרך הדיונית הראיה להשגה על החלטת בית המשפט המחוזי הינה באמצעות הגשת ערעור. לטענתם, מלשון ההחלטה עולה באופן ברור כי מדובר בפסק דין סופי ולא בהחלטת ביניים. ההחלטה, כך נטען, מעניקה למשיבה צו קבוע ולא צו זמני לתקופה מוגבלת. לשיטת המערערים, ההחלטה סיימה את ההתדיינות בתיק העיקרי וגם הלכה למעשה הדיון בתיק לא חודש ולא נקבעו דיונים נוספים או הליכים נוספים. למען הזהירות, למקרה שלא תתקבל עמדתם, מבקשים המערערים לקצוב להם זמן להגשת בקשת רשות ערעור חלף הערעור שהוגש. המשיבה, מנגד, סבורה כי ההחלטה נשוא הערעור ניתנה בבש"א 4774/08 והיא אינה פסק דין סופי. לכן הדרך להשיג עליה היא בדרך של בקשת רשות ערעור.

3.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להגיש את ההליך כערעור בזכות. כידוע, החלטה המסיימת את הדיון ו"סוגרת את התיק" היא פסק דין, שעליו יוכל בעל דין שקופח לערער, וכל החלטה שאינה מסיימת את הדיון מבחינה פורמאלית היא "החלטה אחרת" שעליה אין מערערים אלא ברשות. מעיון בהחלטה של בית המשפט המחוזי מיום 21.1.2009 עולה כי ההחלטה עוסקת בבקשה לצווים זמניים (בש"א 4774/08). היא אינה מסיימת את ההתדיינות בתיק העיקרי בתובענה שהגישה המשיבה. ההחלטה עוסקת בסעדים הזמניים בלבד והיא מהווה "החלטה אחרת" עליה ניתן לערער רק לאחר קבלת רשות.

4.

התוצאה היא, כי הערעור שבכותרת הוגש שלא כדין כערעור בזכות, ודינו להימחק. יחד עם זאת, מאחר שהערעור הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור (פחות משלושים ימים ממתן ההחלטה בבש"א 2981/09), אני מאפשרת למערערים להגיש בקשה לרשות ערעור תוך שבעה ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). המערערים ישלמו למשיבה שכר-טרחת עורך-דין בסך 1,000 ₪. ההחלטה תתויק בתיק הבקשה לרשות ערעור, לכשיפתח.