ע"א 3626/05 יצחק ברדריאן נ. רות אהרוני

1.בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל), לפיו נאכף הסכם מכר מקרקעין בין הצדדים, והמבקש אף חויב בתשלום פיצוי כספי מוסכם בהתאם לאמור באותו הסכם.

2.בין המבקש לבין המשיב 3 (להלן: "קלימי") נכרת חוזה על פיו קלימי רכש ביחד עם אחר מקרקעין מידי המבקש. לימים, משנקלע קלימי לקשיי מימון, פנה למבקש וביקש ממנו לבטל את החוזה. נוכח סירובו של המבקש, סוכם כי קלימי יפעל למכירת המקרקעין לצדדים שלישיים בשמו של המבקש, בחלקים שונים בני דונם כל אחד. עקב כך, הציע קלימי את המקרקעין נשוא הליך זה למשיבים 1-2 (להלן: "אהרוני"). לאחר משא ומתן, שילמו אהרוני את התמורה שהוסכמה, וזו הועברה למבקש, אולם הלה נמנע מלחתום על הסכם המכר, חרף הבטחותיו כי העסקה תושלם ברישום תוך זמן קצר. לפיכך, תבעו אהרוני את אכיפתו של הסכם המכר הנטען. בית המשפט המחוזי קבע, על יסוד ניתוח התנהגותם של הצדדים במקרה זה ובשש-עשרה עסקאות נוספות לגבי חלקים מן המקרקעין, כי קלימי שימש שלוחו של המבקש לעניין מכירת המקרקעין. כן קבע כי טיוטת החוזה שנערכה בשם המבקש ואהרוני, יחד עם אישור על קבלת התמורה והעברתה למבקש, מניחים בסיס משפטי איתן לקיומו של חוזה מחייב, אשר אף עומד בדרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין. לחלופין, נקבע כי ההסכם בין הצדדים לא השתכלל לכלל חוזה מחייב באשמו של המבקש, וגם מטעם זה ניתן, מכוח הוראות סעיף 12 לחוק החוזים, לאכוף את החוזה, אף בהיעדר חתימת המוכר על ההסכם. כן נקבע כי אהרוני שילמו לקלימי, בעבור המבקש, את מלוא התמורה, בסך 90,000$, בגין המקרקעין, בדומה לאופן בו הועבר התשלום על-ידי כל אחד מן הרוכשים האחרים אשר עסקתם הסתיימה ברישום. לאור האמור, קבע בית המשפט כי יש לאכוף את הסכם המכר ולהעביר את הזכויות במקרקעין לידי אהרוני, וכן השית על המבקש פיצויים מוסכמים כפי שנקבעו בהסכם המכר, בגין מחדלו מלמסור את הקרקע ולהשלים את העסקה במועד.

3.המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורו. לטענתו, טובים סיכויי ערעורו, אותו הוא משתית על טענות שונות, הן בנוגע ליחסי השליחות בינו לבין קלימי, שהיו לטעמו יחסי תיווך בלבד, והן בנוגע להיעדרו של הסכם מחייב בין הצדדים, בהיעדר חתימת בעל המקרקעין על הסכם המכר. כן טוען הוא כי פסק הדין כלל לא ניתן לביצוע, שכן לו עצמו אין כל זכויות במקרקעין, בהם הוא מחזיק כנאמן עבור חברה בע"מ. הוא מוסיף וטוען כי למשיבים, בני-הזוג אהרוני, לא ייגרם כל נזק מעיכוב ביצועו של פסק הדין, בעוד שלו עצמו עלולים להיגרם נזקים כבדים. לטענתו, יש לעכב גם את ביצוע חלקו הכספי של פסק הדין, שכן זה טפל לסעד העיקרי, ומכל מקום משית עליו חיוב כספי שלא כדין. לפיכך, לטענתו, נוטה מאזן הנוחות לטובתו.

4.המשיבים 1-2, בתשובתם, מטעימים כי הבקשה אינה מפרטת את טיבם ושיעורם של הנזקים העלולים להיגרם למבקש באם פסק הדין יבוצע, ולפיכך, גם בלא להיזקק לסיכויי הערעור, אין הבקשה לעיכוב ביצוע עומדת באמות המידה הנהוגות לענין זה. כן טוענים המשיבים כי פסק הדין קמא מבוסס בעיקרו על ממצאים עובדתיים בקשר למצגי השליחות, והוא מבוסס היטב הן בחומר הראיות והן בדין. לפיכך, לטעמם, אין מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין גם מנקודת הראות של סיכויי הערעור.

5.דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי הזוכה על פי פסק דין זכאי בדרך כלל לממשו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת מימוש כזה, אלא אם קיים טעם מיוחד המצדיק עיכוב (תקנות 466 עד 469 לתקנות סדר הדין האזרחי; ע"א 7221/01 י.ג רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל (נ.י.ב), פ"ד נו(4), 178). טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, דרך כלל, בהצטברות שני גורמים אלה: סיכוי טוב לקבלת הערעור וקושי בהחזרת המצב לקדמותו אם פסק הדין יבוצע והערעור עליו יתקבל לאחר מכן. אשר למאזן הנוחות, מדובר במקרקעין שיועדו על-ידי המבקש למכירתם, כפי שנמכרו שאר חלקי הקרקע בעסקאות המקבילות שנזכרו בפסק הדין קמא. לפיכך, המשמעות האמיתית של נזקו של המבקש, באם ערעורו יתקבל, היא כספית, ואין מדובר בנזק בלתי הפיך הנילווה לעיתים להעברת מקרקעין בעין, האפייני למקרים אחרים. בנסיבות אלו, ניתן היה לצפות מן המבקש לפרט את הנזקים הנטענים בבקשתו, אולם זאת לא נעשה, ולא הונחה כל תשתית עובדתית לחשש ממשי שלא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו במובנו המהותי. קרי: כי לא יוכל לממש את נזקו הכספי באם יזכה בערעור. מנגד, לפי ממצאי בית המשפט המחוזי, העבירו המשיבים אהרוני את מלוא התמורה בגין המקרקעין כבר לפני כ-8 שנים, אולם הקרקע טרם הועברה לידיהם, ואף התמורה ששלמו לא הושבה להם. בנסיבות אלה מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם של המשיבים, ואף מתיישב עם הכלל הרגיל לפיו פסק דין עומד לביצוע עם הינתנו. מעבר לכך, ניתן אף לומר, על פני הדברים, כי סיכויי הערעור של המבקש אינם טובים. לאור כל אלה, דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות. המבקש ישלם למשיבים שכר טרחת עו"ד בסכום של 7,000 ₪ .