ע"א 3629/13 עודד גולד נ. מדינת ישראל

הליך זה מופנה כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בגדרו התקבלה בקשה שהגישה המשיבה 1, נושה של חברה בפירוק, לחייב את המערערים - בעלי שליטה לשעבר בחברה - בחובות החברה. בגדר הליך זה הגישו המערערים בקשה לפטור מתשלום אגרה, היא הבקשה שבפניי.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וכן היא מתנגדת לפטור את המערערים מהפקדת עירבון. המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, הצטרף לעמדה זו, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות מצאתי כי אין מקום לפטור את המערערים מתשלום אגרה.

בצדק ציינה המשיבה 1 כי המערערים לא פרשו בבקשתם תשתית עובדתית מלאה ומפורטת להוכחת מצבם הכלכלי ולא צירפו אסמכתאות כלשהן להוכחת טענותיהם. כמו כן, הלשון בה נקטו המערערים בבקשתם ובתצהיריהם הינה עמומה. כך למשל נטען על ידי המערערים כי אין להם נכס "אשר ניתן היה להניח כי אפשר לעשות בו שימוש לשם מימון ההליכים בתיק זה", ומכך לכאורה משתמע כי ברשותם נכסים בהם לגרסתם לא ניתן לעשות שימוש לצורך מימון ההליכים, אך כאלו לא פורטו; המערער 1 ציין כי "אין לי היום כל נכס שהוא, שהוא חופשי", ולא הבהיר אילו נכסים ברשותו שאינם חופשיים; ועוד ציין כי "נכון להיום" אין כל חשבון בנק על שמו, ולא הבהיר לאן הועברו חשבונות הבנק שהיו על שמו בעבר, ככל שהועברו. כמו כן המערער 2 טוען כי בבעלותו חשבון בנק אך כי אין בו כסף והוטלו עליו עיקולים, אולם לא צירף תדפיסי חשבון בנק להוכחת הנטען. כן מציין המערער 2 כי הוא נשוי ואשתו מתגוררת בארה"ב ולא פורט, בגיבוי אסמכתאות, אילו נכסים וסכומים ברשותה ומה חלקו של המערער 2 בהם. גם הטענה לפיה בשלב זה המערערים אינם משלמים לבא-כוחם שכר טרחה נטענה בעלמא ולא גובתה באסמכתא כלשהי. למעשה הבקשה אינה נתמכת בכל אסמכתא, ולו כרטיס תנועות כספי אסיר של המערערים, וכל הטענות נטענו בסתמיות. עוד יצוין כי צודקת המשיבה 1 גם בטענה כי הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהמערערים הורשעו בהוצאת עשרות מיליוני ש"ח במרמה מן המדינה, וקשה להתעלם מכך שלטענת המשיבה 1 סכומים אלו טרם הושבו לידיה. המערערים לא התייחסו בבקשתם לסוגיה זו ולו ברמז, והדבר אומר דרשני. עוד אוסיף כי גם המערערים עצמם אינם טוענים כי אין באפשרותם לשלם אגרה וכל טענתם היא כי "יקשה עליהם" לעמוד בתשלומה. בכך ממילא אין די גם לפי לשון תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.

אשר על כן ומשלא הוכיחו המערערים טענותיהם בדבר מצבם הכלכלי אין מקום לפטור אותם מתשלום האגרה. כמו כן נוכח האמור לעיל ברי כי אין מקום לפטור את המערערים גם מחובת הפקדת העירבון. יצוין כי המערערים ציינו בבקשתם כי בכוונתם להגיש בקשה נוספת לעניין החיוב בעירבון אך בקשה נפרדת כאמור לא הוגשה. לעניין שאלת החיוב בעירבון ראוי להוסיף ולקחת בחשבון את העובדה שהמערער 1 ציין כי יש לו שלושה ילדים בגירים ולא הוכח כי אין באפשרותם לסייע לו, וכן לא הוכח כי המערער 2 אינו יכול להסתייע באשתו, בשלושת ילדיו הבגירים או בהוריו, אשר ציין מפורשות כי מפקידים עבורו בחשבון המתנהל בשירות בתי הסוהר סך של כאלף ש"ח מדי חודש. הטענות לעניין מצבם של בני המשפחה נטענו בלקוניות ובשפה רפה ולא פורטו ולא נתמכו באסמכתאות להוכחתן, ועל כן אינן מספקות להוכחת הנטען. כן אין בבקשה כל התייחסות למכרים אחרים של המערערים. עוד לא ניתן להתעלם מן העובדה שלטענת המשיבה 1 המערערים טרם שילמו לידיה את ההוצאות אשר נפסקו בבית המשפט קמא (בסך של 100,000 ש"ח).

לאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (ותוך שנתתי משקל לעובדה שהמערערים מרצים עונש מאסר), מצאתי להעמיד את העירבון על סכום של 20,000 ש"ח.

האגרה והעירבון ישתלמו ויופקדו בתוך 30 ימים, ולא - יימחק ההליך או יירשם לדחייה, ללא הודעה נוספת.