ע"א 3640/20 ע. בן גד אחזקות ב"מ נ. חברת בניני ק. עמיחי בע"מ

1.

זוהי בקשה למתן סעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.2.2020 (ת"א 48682-04-14, השופט צ' ויצמן ).

רקע ותמצית ההליך בבית המשפט המחוזי

2.

מקורו של ההליך דנן בתביעה כספית בסך של 47,819,642 שקלים שהגישה המבקשת, חברה העוסקת בניהול עסקים ויזמות, כנגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) שהיא חברה קבלנית, וכנגד מי שכיהן באותה עת בה כדירקטור ומנהל בפועל, עמיחי קוזניץ ז"ל (להלן: המנוח ). המשיבה 2 היא אלמנתו של המנוח והיורשת שלו. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת טענה כי המשיבה הפרה הסכם שותפות שנחתם בין החברות בנושא של ייזום ובניה של פרויקטים למגורים בעיר ראשון לציון (להלן: הסכם השותפות ). במסגרת הסכם זה, כך נטען, התחייבה המשיבה להעביר למבקשת מחצית מרווחי הפרויקטים המשותפים שלהן כנגד השקעותיה בהם. המבקשת טענה, בין היתר, כי בניגוד להתחייבויותיה בהסכם השותפות, המשיבה לא השקיעה מההון העצמי שלה בפרויקטים. כן נטען, כי המשיבה הפרה את הסכם השותפות בכך שהבריחה כספים ואף נהגה כלפי המבקשת בחוסר שקיפות ובמרמה, העלימה הכנסות והפריזה בהוצאות שהוצאו במסגרת הפרויקטים. המבקשת טענה, בנוסף, גם לאחריות אישית של המנוח בגין כל אלה. המשיבה מצדה הכחישה את הטענות שכוונו כלפיה וטענה כי היא עמדה בהתחייבויותיה בהסכם השותפות.

3.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה להטלת עיקולים שיבטיחו את זכויותיה ככל שתזכה בהליך. ביום 30.4.2014 הטיל בית המשפט המחוזי עיקול זמני במעמד צד אחד בסכום התביעה, שהועמד כאמור על 47,819,642 שקלים, בכפוף להמצאת בטוחות על-ידי המבקשת, וביניהן ערבות בסך של 250,000 שקלים וערבון כספי או ערבות בנקאית בסך של 100,000 שקלים. בהמשך לכך, ביום 1.5.2014, לאחר שהתקיים דיון בנוכחות הצדדים ובהסכמתם – הורה בית המשפט המחוזי על הטלת עיקולים בסך כולל של 7 מיליון שקלים על זכויותיו של המנוח במספר נכסים שהיו בבעלותו הפרטית, הכול כמפורט בהחלטתו.

4.

ביום 27.2.2020 דחה בית המשפט המחוזי את עיקרה של התביעה שהגישה המבקשת. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה לא הפרה את התחייבויותיה בכל הנוגע למימון הפרויקטים המשותפים. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של המבקשת ביחס להעלמת הכנסות והפרזה בהוצאות הפרויקטים, למעט בנוגע לעלות העסקת פועלים מפרויקט אחד שיוחסה לפרויקטים המשותפים, בהיקף מצומצם יחסית. כן נקבע, כי לא נמצאו ראיות לכך שהמשיבה נהגה במרמה כלפי המבקשת. בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את התביעה האישית כנגד המנוח. בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי אימץ את קביעותיו של המומחה שמונה על-ידו בכל הנוגע לתחשיבים ביחס לחלקה של המבקשת ברווחי הפרויקטים המשותפים. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי חייב את המשיבה לשלם למבקשת סך של 214,272 שקלים בלבד.

5.

בהמשך לכך, המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול הסעדים הזמניים, והמבקשת מצידה הגישה בקשה להותרת העיקולים על כנם עד להגשת ערעור על פסק הדין שניתן. בעיקרו של דבר, המבקשת טענה כי מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה מעורר חשש לכך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנה אם יתקבל הערעור. מנגד, המשיבה טענה בין היתר כי העיקולים הוטלו על נכסיו הפרטיים של המנוח, אשר סיכויי הערעור ביחס לאחריותו האישית אינם גבוהים כל עיקר, ועל כן אין הצדקה להותירם על כנם.

6.

ביום 3.4.2020 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה להותרת העיקולים עד להגשת ערעור לבית משפט זה על פסק הדין, בקבעו כי לא ניתן לשלול לחלוטין את סיכויי הערעור להתקבל. כמו כן, נקבע כי ממילא מדובר בעיכוב ביצוע לפרק זמן קצר, עד להגשת הערעור, ועל כן גם שיקולי מאזן הנוחות נוטים אל עבר הותרת העיקולים על כנם. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי סיכויי הערעור בכל הנוגע לאחריותו האישית של המנוח – שהעיקולים הוטלו על נכסיו הפרטיים – אינם גבוהים, ולכן ישנו קושי בכל הנוגע להותרת העיקולים במתכונתם הנוכחית לאורך זמן.

הבקשה שבפני

7.

ביום 9.6.2020 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין, ובצדו את הבקשה דנן למתן סעד זמני המכוונת להותרת העיקולים על כנם. המבקשת טוענת כי המשיבה מצויה בחובות ואינה מקיימת כל פעילות עסקית, דבר שלא יאפשר להיפרע ממנה אם יתקבל הערעור. המבקשת מוסיפה וטוענת כי היקפם של העיקולים עומד על פחות מ-15% מסכום התביעה שהוגשה, ומכאן שהוא מידתי ומאוזן. לנוכח האמור, נטען כי מאזן הנוחות נוטה אל עבר קבלת הבקשה. אשר לסיכויי הערעור להתקבל, המבקשת סבורה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לוקה בשגיאות משפטיות רבות בכל הנוגע לפרשנותו הראויה של הסכם השותפות ולאי-ייחוס משקל מספיק לפגמים שנפלו בהתנהלותה של המשיבה. המבקשת מוסיפה ומדגישה כי הגם שהעיקולים הזמניים הוטלו, כאמור, על נכסיו הפרטיים של המנוח, הם נועדו להבטיח את מימוש פסק הדין על כל עילותיו – הן אלה שכוונו כלפי המשיבה והן אלה שכוונו כלפי המנוח עצמו.

8.

בתגובתן מיום 15.6.2020, שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 7.6.2020, טוענות המשיבות כי אין להיעתר לבקשה למתן סעד זמני. בעיקרו של דבר, נטען כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי סיכויי הערעור שהגישה גבוהים, בהתחשב בכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי כולל קביעות עובדתיות רבות המתבססות במידה רבה על עבודתו המקיפה והיסודית של מומחה בית המשפט. כמו כן, המשיבות שבות על טענתן בפני בית המשפט המחוזי לפיה העובדה שהעיקולים הוטלו על נכסיו של המנוח מחייבת את המבקשת להראות שסיכויי הערעור ביחס לחבותו האישית גבוהים. אשר למאזן הנוחות, המשיבות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה שייגרם לה נזק בלתי הפיך אם תידחה הבקשה, וכן כי היא העמידה את התביעה והערעור גם יחד על סכום מופרך. בהקשר זה, המשיבות טוענות כי התמשכות ההליכים המשפטיים על פני תקופה בת 6 שנים, שבסופה נדחו מרבית טענותיה של המבקשת, מצדיקה אף היא את דחיית הבקשה.

9.

בתשובתה לתגובת המשיבות מיום 23.6.2020, אשר הוגשה בהתאם להחלטתי מיום 15.6.2020, שבה המבקשת על טענותיה ומדגישה כי המשיבות לא הוכיחו כי ייגרם להן נזק ממשי מהותרת העיקולים על כנם לפרק זמן נוסף. בהקשר זה, המבקשת מזכירה כי אין למשיבה נכסים והיא שרויה בחובות. המבקשת מציינת עוד כי המשיבות לא הניחו תשתית עובדתית המוכיחה את איתנותן הכלכלית.

דיון והכרעה

10.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי, במובן זה שיוותרו עיקולים על נכסיו של המנוח בסך של 1,000,000 שקלים בלבד. כידוע, השיקולים החלים על בקשה למתן סעד זמני בערעור הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, אשר מתקיים ביניהם קשר של "מקבילית כוחות": ככל שסיכויי הערעור טובים ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות ולהפך (ראו למשל: ע"א 8194/14 חסיד נ' אפרמיאן , פסקה 13 (18.1.2015)), כאשר לשיקולי מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו למשל: ע"א 8293/13 נעמן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 22 (18.2.2014)).

11.

בענייננו, מאחר שעולה מהבקשה כי המשיבה אינה פעילה יש טעם בטענתה של המבקשת כי היא עלולה למצוא את עצמה בפני שוקת שבורה אם יתקבל ערעורה. מנגד, בפני המבקשת עומדת משוכה גבוהה בערעור, בהתחשב בכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס, בעיקרו, על חוות דעת מומחה בית המשפט כמו גם על ממצאים עובדתיים נוספים (ראו: ע"א 2844/17 הפניקס חברה לביטול בע"מ נ' הצעד השלישי בע"מ , פסקה 9 (3.5.2017)). קושי נוסף קשור בכך שהעיקולים הוטלו על נכסים פרטיים של מי שדחיית התביעה האישית נגדו הייתה נחרצת במיוחד. במכלול הנסיבות, מצאתי להותיר את העיקולים על כנם בהיקף מוגבל של 1,000,000 שקלים בלבד. לצד זאת, אני מורה כי חלף הבטוחות שעליהן הורה בית המשפט המחוזי המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 100,000 שקלים להבטחת נזקיהן של המשיבות, וזאת לא יאוחר מיום 14.7.2020.

12.

סוף דבר: הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת באופן חלקי כאמור בפסקה 11 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.