פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3656/15 - א'
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
עומר שיבלי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד איהאב סבאח
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת בתיק פש"ר 445-01-12 שניתן ביום 13.4.2015 על ידי כב'
השופט יוסף בן-חמו
בשם המבקש:
בשם המשיב 1:
בשם המשיב 2:
עו"ד נסר אלדין זועבי
בעצמו
מיכל דלומי
החלטה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו ) מיום 13.4.2015, בגדרו בוטל צו כינוס נכסים שניתן בעניינו של המבקש ונדחתה בקשתו להכריז עליו פושט רגל.
רקע
ביום 31.5.2012, ולאחר שהצהיר על חובות בגובה 2,532,219 ש"ח, ניתן צו כינוס לנכסי המבקש והושתו עליו תשלומים חודשיים בסך 500 ש"ח, שבהמשך הוגדלו ל-1,500 ש"ח. בהמשך התברר מחוות דעת שהגיש המנהל המיוחד, כי נגד המבקש הוגשו תשע תביעות חוב בסך 1,527,527 ש"ח.
המשיבים התנגדו לבקשת המבקש להכריז עליו פושט רגל . המנהל המיוחד התנגד לבקשה, בין היתר, בשל מחדלי המבקש במסגרת ההליך שהתנהל בבקשתו לפשיטת רגל. נאמר, כי המבקש לא הקפיד על התשלומים שהושתו עליו, לא העביר דו"חות חודשיים ואף מכר כלי עבודה ששועבדו לאחד הנושים, אך לא העביר את התמורה שהתקבלה בגין המכירה. הכונס הרשמי הצטרף לעמדת המנהל המיוחד.
בפסק דינו מיום 13.4.2015 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש להכריז עליו פושט רגל וקיבל את בקשת המנהל המיוחד לבטל את הליכי הכינוס בעניינו. בית משפט קמא סקר בפסק דינו את מחדליו של המבקש, כפי שעלו מדו"ח המנהל המיוחד, וקבע כי "החייב [המבקש-צ.ז.] מתייחס באדישות להליך אותו הוא ביקש ויזם. בנסיבות אלה, אינו זכאי להגנת הפקודה".
ביום 27.5.2015 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא ובמקביל פנה לבית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו, אך זו נדחתה ביום 11.6.2015. ביום 18.6.2015 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע. יצוין, כי בקשה זו הוגשה יום לאחר שבבית משפט זה ניתנה החלטה שלפיה במצב בו בערכאה הדיונית ניתן צו אופרטיבי כלשהו, והחייב הגיש בקשה לעכבו עד לתום הליכי הערעור, ובטרם ניתנה החלטת בית משפט קמא הוגש הערעור - ההשגה על החלטת הערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע תוגש לבית משפט זה כבקשת רשות ערעור, והחייב אינו רשאי להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע (ע"א
2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015)). כלומר, על פני הדברים, על המבקש היה להגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 11.6.2015. עם זאת, בהתחשב בכך שההחלטה בע"א 2631/15, פורסמה יום אחד בלבד לפני שהמבקש הגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע, ראיתי לנכון לדון בבקשתו, כפי שהוגשה.
טענות הצדדים
לטענת המבקש פסק דינו של בית משפט קמא מתבסס על טענות המנהל המיוחד בדבר מחדליו, אף שטענות אלה, ברובן, אינן מבוססות. המבקש מוסיף וטוען, כי לאחר שניתן פסק דינו של בית משפט קמא הוא הסיר חלק ממחדליו, ובין היתר, השלים תשלומים לקופת הכינוס והמציא מסמכים שנדרשו ממנו על-ידי המנהל המיוחד. עוד טוען המבקש, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו מאחר שביטול צו הכינוס עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך, שכן צפויים להיפתח נגדו הליכי הוצאה לפועל.
המשיבים מתנגדים לקבלת הבקשה וחוזרים בתשובותיהם על מחדליו של המבקש במסגרת ההליך שיזם להכרזה עליו כעל פושט רגל.
דיון והכרעה
לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. תחילה יובהר, כי אף שהבקשה הוכתרה כבקשה לעיכוב ביצוע דומה כי בפועל מדובר בבקשה לסעד זמני לתקופת הערעור (ראו, למשל, ע"א 1423/09 גויזן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (31.3.2009)).
לגופם של דברים, אינני סבור כי המבקש עמד בנטל להוכיח כי בעניינו מתקיימים התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור. אומר בקצרה, ובלי שאטע מסמרות, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. מפסק דינו של בית משפט קמא, ואף מהבקשה עצמה עולה, כי המבקש לא נהג בתום לב במסגרת ההליכים שיזם ולא הסיר את מחדליו אף שניתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן.
באשר למאזן הנוחות, נראה כי גם שיקול זה אינו מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה. נזכיר, כי המבקש טוען שמאזן הנוחות נוטה לטובתו מאחר שעם ביטול צו הכינוס צפויים להיפתח נגדו הליכים שונים בהוצאה לפועל. עם זאת, כבר נפסק בעבר כי "אין בהליכי הוצאה לפועל כדי ליצור מצב בלתי הפיך לפני ההכרעה בערעור, שכן בפני המבקש פתוחה הדרך לבקש לקיים חקירה לפני ראש ההוצאה לפועל אשר על-פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובו לנושיו. עוד יכול המבקש לפעול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נגדו כדי לעכב הליך זה או אחר, לאחד את תיקיו ולהכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים" (ע"א 6972/13
סושינסקי נ' כונס הנכסים הרשמי
(11.11.2013) ).
הנה כי כן, מן האמור לעיל עולה, כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח שבעניינו מתקיימים התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור - בנסיבות נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת קבלת הבקשה.
סוף דבר, הבקשה נדחית. נוכח טענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי והבריאותי, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ו' בחשון התשע"ו (19.10.2015).
ש ו פ ט