ע"א 3659/21 אריאל ברג נ. עו"ד רונן בצלאל- נאמן

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר ניתנה ביום 13.4.2021, בפש"ר 66087-11-15 (השופטת ר' ערקובי ). בגדרה של ההחלטה בוטל צו ההפטר אשר ניתן בעבר למבקש.

הרקע לבקשה

2.

העובדות הנדרשות לענייננו מפורטות בהחלטת בית משפט קמא. אפרט את עיקריהן.

3.

ביום 5.12.2015 ניתן לבקשת המבקש צו לכינוס נכסיו, והמשיב 1 (להלן: הנאמן )

מונה כמנהל מיוחד לנכסיו. ביום 22.6.2017 הוכרז המבקש כפושט רגל והמשיב 1 מונה כנאמן על נכסיו. באותו מועד אושרה גם תכנית פירעון לפיה המבקש ישלם לקופת הפש"ר תשלום בסך של 300 ₪ לחודש למשך 36 חודשים.

4.

ביום 14.12.2017 התקיים דיון בפני בית משפט קמא, נוכח טענות הנאמן בבקשה להגדלת תכנית הפירעון. לאחר חקירת המשיב ובהתחשב, בין היתר, בהצהרותיו בדבר היעדר יכולתו להשתכר, נקבע כי למבקש יינתן הפטר לאלתר. כן נקבע שלתכנית הפירעון יתווסף סעיף לפיו במידה והמבקש ישתכר מעל לסך של 10,000 ₪ ברוטו לחודש במשך שלוש שנים (2020-2018), אזי מלוא הסכום מעבר לסך של 10,000 ₪ יועבר מדי חודש לקופת הכינוס (להלן: סעיף ההשתכרות ).

5.

במהלך שנת 2020 חקר הנאמן את המבקש על מנת לבחון את הכנסותיו בשנים 2020-2018, ומצא כי העסק אותו הקים המבקש לאחר מתן צו ההפטר מכניס מאות אלפי שקלים בשנה. לטענת הנאמן, הכנסות אלה מגלות כי פוטנציאל ההשתכרות של המבקש גבוה בהרבה מפוטנציאל ההשתכרות עליו התבססה תכנית הפירעון. נוכח האמור ביקש הנאמן לבטל את ההפטר בטענה כי צו ההפטר ניתן במרמה ובהטעיה תוך היעדר דיווח אמת לבית המשפט.

6.

בתגובה לבקשת הנאמן טען המבקש כי הכנסותיו אינן בגדר רווחים, וכי את מרבית הכנסותיו, אם לא את כולן, הוא משקיע בחזרה בעסק; כך שבסופו של יום נותר בידיו רווח מצומצם ביותר. כן טען המבקש כי ככל שהכנסותיו עולות על 10,000 ₪ לחודש, הרי שיש להפעיל את סעיף ההשתכרות ולחייבו להכניס את היתרה לקופת הפש"ר, אולם אין להורות על ביטול ההפטר.

7.

עמדת המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, הייתה כי המבקש לא סיפק גרסה מלאה בדבר נכסיו והכנסותיו, וכי קיים אצלו פוטנציאל השתכרות שלא מומש בתקופת ההליך. לכך יש להוסיף את הצהרותיו של המבקש לפיהן הוא אינו מעוניין לשלם את חובותיו, וכי הוא אינו מתכוון לנתב את השתכרותו אל נושיו. לעמדתו אומנם אין לראות בכל הכנסותיו של המבקש כרווחים, אולם גם אין להסתפק בהפעלת סעיף ההשתכרות בלבד. המשיב 2 הציע לקבוע תכנית פירעון חדשה, לפיה המבקש יוסיף לקופת הפש"ר סך של 144,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 4,000 ₪ במשך 36 חודשים.

8.

בית משפט קמא דן בטענות הצדדים וקבע כי יש לדון מחדש בתכנית הפירעון שנקבעה למבקש. קביעתו עומדת על מספר אדנים: (1) אין מחלוקת שיכולת ההשתכרות של המבקש לאחר מתן צו ההפטר שונה באופן משמעותי מיכולת ההשתכרות שלו שהוצגה עובר למתן צו ההפטר (מבלי להכריע האם הצגת הדברים באופן זה נעשתה במכוון על-ידי המבקש); (2) המבקש הצהיר כי הוא אינו רואה עצמו מחויב לנושיו וכי הוא זה שיבחר כיצד לנהוג עם כספו וממי להיפרע. בהקשר זה נקבע כי המבקש אף תורם תרומות בהיקפים משמעותיים, מבלי להסביר מדוע הוא עושה כן לפני שהשלים את פירעון חובותיו; (3) בית משפט קמא השתכנע, בהתבסס על חומר הראיות ועל החקירות שנערכו לפניו, כי טענות המבקש בנוגע להכנסותיו והוצאותיו אינן כנות, וכי למעשה הכנסותיו גדולות משמעותית מהמדווח.

9.

נוכח האמור קבע בית משפט קמא כי ההפטר יבוטל, וכי המבקש יוסיף לקופת הפש"ר סך של 144,000 ₪, אשר ישולמו באמצעות תשלומים חודשיים בסך של 4,000 ₪ במשך 36 חודשים.

10.

על החלטת בית משפט קמא מיום 13.4.2021 הגיש המבקש ביום 26.5.2021 ערעור לבית משפט זה. על אף הוראתו הברורה של בית משפט קמא לפיה ההפטר יבוטל, המבקש המשיך להתנהל כאילו ההפטר לא בוטל, וכאילו הוראות סעיף 42א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ) אינן חלות בענייננו. לאחר שהדבר נודע לנאמן ולבית משפט קמא, הבהיר בית משפט קמא בהחלטה מיום 9.8.2021, כי "כל ההגבלות הידועות מכוחו של תיק פש"ר חלות, לרבות אי פתיחת חשבון עם שיקים, צו עיכוב יציאה מהארץ, וכל ההגבלות בהתאם להוראות הפקודה". בסמוך להחלטה זו הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי.

טענות המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע

11.

כאמור, במסגרת הבקשה מבוקש עיכוב ביצוע ההחלטה על ביטול ההפטר מיום 13.4.2021, כך שהמגבלות האמורות בסעיף 42א לפקודה לא תחולנה בענייננו. המבקש מקדים ומסביר כי הסיבה להגשת הבקשה בעת האחרונה, ולא בד-בבד עם הערעור, הינה זאת: רק לאחר החלטת בית משפט קמא מיום 9.8.2021 הבין המבקש כי כל ההגבלות החלות מכוח הפקודה חלות עליו. לגופם של דברים, טענות המבקש מתמקדות במאזן הנוחות ובסיכויי ערעורו.

12.

לעניין מאזן הנוחות טוען המבקש כי יישום המגבלות האמורות בפקודה יביאו לכך שייאלץ לסגור את העסק אותו הקים לאחר מתן ההפטר, שכן ניהול העסק מחייב אותו בהעסקת עובדים, בהתחייבויות ארוכות טווח, בקבלת אשראי, בשימוש בכרטיס אשראי ובפנקס שיקים, ובניהול הליכים משפטיים – פעולות שפושט רגל הכפוף למגבלות הפקודה אינו רשאי לבצע. לטענת המבקש, סגירת העסק תהווה עבורו נזק בלתי הפיך.

13.

לעניין סיכויי הערעור טוען המבקש כי סיכויים אלה גבוהים, שכן המותב שנתן את ההחלטה נושא הערעור אינו המותב שישב בהליכים הקודמים, ואשר דן ארוכות בשאלת יכולת ההשתכרות של המבקש; כן נטען, כי ההחלטה נושא פסק הדין אינה נסמכת על חקירות, כי אם על מסמכים; ומשכך הוא, לבית משפט קמא אין יתרון בקביעת ממצאים עובדתיים על-פני בית משפט זה. לגופם של דברים טען המבקש כי קביעת בית משפט קמא, לפיה למבקש הייתה יכולת השתכרות שלא מומשה עובר למתן ההפטר, אינה מצדיקה את ביטול ההפטר –זאת, במיוחד נוכח סעיף ההשתכרות אשר אותו יש ליישם.

דיון והכרעה

14.

לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

15.

כידוע "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

חריגה מהכלל האמור תיתכן רק במקרים בהם המבקש מוכיח כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובתו, באופן שככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין וערעורו יתקבל, הוא עלול להיתקל בקושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו (ראו: ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' נחום , פסקה 9 (5.5.2013)). סיכויי הערעור ומאזן הנוחות הינם שני תנאים מצטברים, אשר מרכיבים את "מקבילית הכוחות": ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים יותר, כך יגבר משקלו של מאזן הנוחות, ולהיפך. יחד עם זאת, הפסיקה מעניקה מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי ,

פסקה 12 (15.6.2015) ; ע"א 71/18

הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל , פסקה 13 (22.2.2018); ע"א 4279/20

אילנה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 17 (3.9.2020)).

16.

מבלי לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור של המבקש, דומני כי אלו אינם גבוהים במיוחד. החלטתו של בית משפט קמא מפורטת ומנומקת כדבעי, כאשר חלק משמעותי ממנה מעוגן בממצאים שבעובדה, שבהם בית משפט זה אינו מתערב אלא במקרים מיוחדים וחריגים. אסתפק בלומר כי בית המשפט רשאי לבטל הפטר חלוט במקרה שהתגלתה עובדה חדשה שלא הייתה ידועה בעת ההחלטה על ההפטר, או במקרה שבו חלה התפתחות מהותית לאחר מתן ההפטר (ראו: ע"א 8488/18 משקל נ' בצלאל , פסקאות 7-6 לפסק דינו של השופט י' עמית (17.06.2019)). במקרה דנן, איני נדרש להעמיק בהערכת סיכויי הערעור מאחר שמאזן הנוחות ממילא תומך בדחיית הבקשה.

17.

כפי שמסביר המבקש בסעיף 45 לבקשתו, הוא מעוניין בהפטר על מנת ליטול על עצמו התחייבויות, בהן התחייבויות ארוכות טווח, לשם פיתוח עסקו. יתרה מכן: המבקש הצהיר כי מתח הרווחים בעסק אותו הוא מנהל נמוך ביותר, כך שלטענתו מהכנסה של מאות אלפי שקלים בשנה, נותרו בידיו מעט יותר מ-10,000 ₪. לכך מצטרפים דבריו של המבקש בפני בית משפט קמא, המאוזכרים בסעיף 21 להחלטה מיום 13.4.2021, ובהם הוא מדמה את עסקו "מבחינה השקעתית לסטארט אפ באופן בו בשנים הראשונות נדרשת השקעה גדולה מאוד ובענייננו השקעות ארוכות טווח בהפקת סרטונים, גיוס "אנשי מכירות", תשלום לחברות גוגל ופייסבוק, שכירת כיתת לימוד". מכאן עולה שהמבקש מעוניין "למנף" את עצמו לטובת השקעות של מאות אלפי שקלים בעסק אותו הקים, בתקווה לראות ברכה בעמלו בעוד כמה שנים. אלא שבפעולותיו אלה יש כדי לסכן את הנושים הקיימים. בהינתן חובותיו של המבקש, הרי שככל שעסקיו לא יצליחו הוא לא יישא לבדו במימון השקעותיו. נושיו הקיימים יישאו גם הם בנטל לא להם, שכן היקף הנושים יגדל והדיבידנד שיקבלו בסופו של יום יקטן.

18.

בהקשר זה אזכיר, כי בהתאם לאמור בדברי ההסבר לסעיף 8 בהצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3) (פושט רגל זמני ותיקונים שונים), התשנ"ד-1994 ה"ח 2282, 498, התכלית בחקיקתו של סעיף 42א לפקודה הינה " למנוע מפושטי רגל או מחייבים, שניתן נגדם צו כינוס, להמשיך וליצור התחייבויות חדשות " (ראו גם הדברים הדומים שנאמרו בדברי ההסבר לסעיף 142 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027, 593) .

19.

לסיום אעיר, כי ככל שהמבקש בטוח ביכולת ההשתכרות העתידית שלו, פתוחה בפניו האפשרות לפנות למשיבים בניסיון להגיע לסיומם המוסכם של ההליכים. מה שהמבקש אינו רשאי לעשות הוא להפוך את נושיו לשותפים על-כורחם בסיכוניו העסקיים.

20.

נוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.