ע"א 3690/07 ליאורה ירדני נ. בנק הפועלים בע"מ

1.

לפני בקשה מעטם המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, אליה מצטרף המשיב 2, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, להורות למערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת ולחילופין, להורות על הרחבת היקף הסיכומים של המשיבים. לטענת המשיבים, היקף הודעת הערעור, על נספחיה, הינו עצום ועומד על 42 עמודים. זאת לעומת פסק דינו הקצר של בית המשפט קמא, המחזיק 13 עמודים בלבד. לטענת המשיבים, נוכח היקף הודעת הערעור מופר השוויון בין בעלי הדין, באופן המקנה למערערים יתרון דיוני המאפשר להם להציג את עמדתם בהרחבה לעומת המשיבים. מנגד, טוענות המערערות כי בבית המשפט קמא התנהל הליך ממושך ומורכב, שהעלה שאלות משפטיות רבות וכלל היבטים רחבים של הפרשה. ניתן ללמוד על כך מסיכומי המשיבים עצמם בבית המשפט קמא, שהחזיקו עשרות רבות של עמודים. נטען כי בנסיבות הענין, חיוב המערערות בצמצום הודעת הערעור יגרום לקיפוח המערערות ופגיעה בזכות הגישה שלהן לערכאות. יחד עם זאת, המערערות אינן מתנגדות להרחבת היקף הסיכומים, ובלבד שיורחב גם היקף הסיכומים שלהן.

2.

אמות המידה לאורן נבחנת בקשה להורות על תיקון כתב ערעור בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השימוש בתקנה 414 לתקנות ייעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו, ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd

(לא פורסם, 9.4.2006).

3.

במקרה שלפני, עיון בהודעת הערעור מעלה כי היא אכן כוללת תיאור עובדתי נרחב של ההליכים בבית המשפט קמא (עמ' 5-20) וכן טיעונים משפטיים מפורטים (עמ' 20-40). אכן, כתב הערעור מפורט, אולם מפורט יתר על המידה. יתכן כי היה מקום לקצר באופן משמעותי בהצגת השתלשלות ההליכים. עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על קיצור כתב הערעור בשלב זה של הדיון. הבקשה מטעם המשיבות הוגשה חודשיים לאחר הגשת הערעור, לאחר שניתן צו לסיכום טענות. לא נטען בה כי המשיבות מצויות במצב בו הן אינן יכולות להתגונן כראוי. אכן, למקרא הודעת הערעור אין לומר כי היא אינה תוחמת את גדרי המחלוקת בין הצדדים. אשר לפגיעה הנטענת בשוויון בין בעלי הדין, הדיון בהליך זה יתנהל ממילא על יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו, ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 5.1.2006). נוכח היקף הסיכומים שנקבעו בצו, ממילא יהא על המערערות למקד ולצמצם את טענותיהן. במצב דברים זה, ובהתחשב בכך כי בסיכומיהן יטענו המערערות כנגד שני משיבים, באותו היקף עמודים הקצוב לכל משיב, אין לומר כי האינטרס של המשיבות לשוויון דיוני נפגע באופן המצדיק התערבות בדרך בו נוסחה הודעת הערעור. מטעם זה נדחית גם בקשתם החליפית של המשיבים להגדלת היקף סיכומיהם.

נוכח האמור, הבקשה לתיקון הודעת הערעור נדחית בזה. בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.