ע"א 3715/20 חוסין אחמד כריים נ. מדינת ישראל

לשאלה אם ניתן היה להגיש את הערעור שבכותרת גם כ"ערעור שכנגד" יש פנים לכאן ולכאן. לא ראיתי להידרש לסוגיה משום שהערעור הוגש כערעור עצמאי ונראה כי המערער אינו חולק על טענת המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) כי ערעור זה הוגש באיחור של מספר ימים. לאחר שבחנתי את בקשתו החלופית של המערער להארכת מועד (בדיעבד) להגשת ערעור באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה זו, חרף התנגדות המשיבה. זאת, בשים לב למשקלם המצטבר של הטעמים הבאים: ראשית , עסקינן בערעור זכות ובכגון דא יש ליתן משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות; שנית , הערעור הוגש בסמוך לתום תקופת מצב החירום המיוחד ונפסק בעבר כי יש מקום ליתן משקל מסוים לשיקול זה בעת בחינת בקשות להארכת מועד (ראו, בש"א 3933/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים נ' עזבון המנוח הלפרין הרמן ז"ל (16.6.2020));

שלישית , המשיבה לא העלתה טענה קונקרטית המלמדת כי אינטרס ההסתמכות שלה על סופיות פסק-הדין נפגע כתוצאה מן האיחור הקצר כאמור לעיל. ודוקו, קשה לומר כי התגבש אינטרס הסתמכות כאמור בשים לב לכך שהמשיבה הגישה אף היא ערעור על פסק-הדין (ע"א 3488/20).

אשר על כן הבקשה למחיקת ההליך נדחית והמועד להגשת הערעור מוארך בדיעבד עד למועד הגשתו בפועל.

בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות.

אשר לבקשה לביטול העירבון, מקובלת עלי טענת המשיבה כי אין מדובר בחוב ודאי, חלוט ובלתי שנוי במחלוקת, ועל כן אין מקום לקזז את סכום העירבון מסכום הפיצוי שנפסק למערער בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן המערער יפקיד את העירבון בסך של 30,000 ש"ח עד ליום 1.10.2020 שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.