פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
3723/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער
ת :
רות דרור
נגד
המשיב
ה :
שופרסל קטרפילר בע"מ
ערעור פסל
ות שופט על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 30.4.2001 בתיק הוצאה
לפועל
02-32323-97-1 שניתנה על ידי כבוד
השופט
ס' ג'ובראן
בשם
המערערת: בעצמה
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב'
השופט ס' ג'ובראן) מיום 30.4.01, שלא לפסול עצמו מלדון בכל התיקים הקשורים לתיק
הוצאה לפועל מס' 02-32323-97-1 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה.
1. המערערת הינה חייבת בתיק הוצאה לפועל שנפתח על
ידי המשיבה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. מכתבי הטענות שבפני ומערעורה של המערערת
עולה, כי המערערת הגישה לראש ההוצאה לפועל בקשות שונות שעניינן בטענה כי לב"כ
המשיבה אין סמכות לנקוט נגדה בהליכי הוצאה לפועל, מהטעם שלא הגיש ייפוי כוח בו
הוסמך על ידי המשיבה לייצגה. כן הגישה המערערת בקשה לשנות את שם הזוכה בתיק
מ"שופרסל קטרפילר בע"מ" ל"היפרכל קטרפילר". ראש ההוצאה
לפועל דחה את בקשות המערערת, ועל החלטותיו הגישה המערערת בקשות רשות ערעור לבית המשפט
המחוזי.
2. ביום 3.3.01 הגישה המערערת בקשה כי בית המשפט
יפסול עצמו מלדון בכל התיקים הקשורים לתיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשות שהוגשו על ידה
(להלן: בקשת הפסלות הראשונה). בבקשה זו טענה המערערת כי בית המשפט לא היה רשאי
להתיר לב"כ המשיבה לייצג את המשיבה, מהטעם שאין בידיו ייפוי כוח המסמיכו
לייצג את המשיבה וייפוי הכוח שהוגש לראש ההוצאה לפועל הוא מזויף. כן טענה המערערת,
כי בית המשפט טעה שקיבל את גרסת ב"כ המשיבה כי "שופרסל קטרפילד
בע"מ" היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, וזאת מבלי שבחן את הראיות שהוגשו על
ידה. בהחלטתו מיום 25.4.01 קבע בית המשפט, כי נוכח העובדה כי בין הצדדים מתנהלים
דיונים בתיקים רבים סביב אותה פרשה, הדיון בתיקים יאוחד, וכל התיקים יידונו במאוחד
ביום 30.4.01.
3. ביום 29.4.01 הגיש המערערת בקשה פסילה נוספת.
בבקשה זו חזרה המערערת על טענותיה בבקשת הפסלות הראשונה, והוסיפה כי בית המשפט טעה
משנמנע מלהכריע בבקשות רשות הערעור שהגישה לגופן, ותחת זאת הורה על איחוד הדיון
בתיקים. כן טענה המערערת כי בית המשפט נהג במשוא פנים, בכך שדחה את מועד הדיון על
מנת לאפשר לב"כ המשיבה להמציא ייפוי כוח מתאים ואף התיר לו להגיש מסמכים
נוספים המוכיחים כי הוא מוסמך לייצג את המשיבה. לטענת המערערת, החלטות אלו ניתנו
בניגוד להוראת תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, האוסרת הגשת
ראיות חדשות בערעור.
4. בית המשפט, בהחלטתו מיום 30.4.01, דחה את בקשת
הפסלות, בקובעו כי אין לבקשה כל יסוד. בית משפט ציין בהחלטתו, כי נוכח העובדה
שהמערערת הגישה בקשות ביניים רבות בתיקים, הורה למערערת לרכז את כל טענותיה נגד
ראש ההוצאה לפועל, על מנת שיוכל להתייחס אליהן בכובד ראש, אך המערערת לא עשתה כן
ותחת זאת הגישה בקשה לפסול את בית המשפט מלדון בתיקים.
5. על החלטה
זו הוגש הערעור שבפני. בערעורה טוענת המערערת כי היה על בית המשפט ליתן החלטתו בבקשת הפסלות הראשונה שהגישה, וזאת בטרם קיים דיון ענייני בתיקים, כפי שעשה בהחלטתו מיום 25.4.01. כן טוענת המערערת, כי היה על בית המשפט לפסול עצמו, נוכח העובדה כי על אף הראיות שהציגה בפניו לא הבין כי המשיבה אינה הזוכה האמיתית בתיק, וכי בידי ב"כ המשיבה אין יפוי כוח המסמיך אותו לייצג את הזוכה בתיק. עוד נטען כי הסכמתו של בית המשפט לקבל כראיה מכתב מאת המשיבה לבא כוחה, המעיד על הסכמת המשיבה לייצוג, פוסלת אותו מלדון בתיקים.
6.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. עיקר טענותיה של המערערת מופנה כנגד החלטות דיוניות שונות שניתנו על ידי בית המשפט בעניינה. הלכה היא כי הדרך לתקיפת החלטות מעין אלה היא באמצעות הגשת בקשות רשות ערעור - ולא באמצעות הגשת בקשות פסלות וערעור פסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת - ולא גופו של היושב בדין (וראו, לדוגמא: ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 שלמה מלול נ' אלברט ג'אן (לא פורסם)). אפילו טוען בעל דין נגד שורת החלטות דיוניות - ולא רק נגד החלטה אחת, אין בכך כדי ליצור עילת פסלות (וראו, לדוגמא: ע"א 108/00 רוזנצוויג נ' חיים (לא פורסם); ע"א 220/99 ח.ר. דולומיט חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ (לא פורסם); ע"א 2668/96 וינברג דורון ושות', עו"ד נ' הרב משה יהודה לייב רבינוביץ (לא פורסם). אפשר שבראייתה של המערערת (אשר אינה מיוצגת על ידי עורך דין) נוצר חשש, כי ההחלטות השונות שקיבל בית המשפט בעניינה מצביעות על קיום משוא פנים כלפיה, אולם חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (וראו: ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל , פ"ד לו (1) 247, 250).
7.אכן צודקת המערערת בטענתה כי היה על בית המשפט לדון בבקשת הפסילה הראשונה שהגישה לאלתר ובטרם מתן כל החלטה אחרת, וזאת בהתאם להוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה אין בהימנעותו של בית המשפט מליתן החלטה לאלתר בבקשת הפסלות, כדי להביא לפסילתו. ראשית, בית המשפט בהחלטתו מיום 25.4.01 לא נתן החלטה עניינית בתיקים, אלא רק קבע כי הדיון בכל התיקים יתנהל במאוחד. שנית, בבקשת הפסלות השנייה שהגישה המערערת חזרה המערערת על טענותיה בבקשת הפסלות הראשונה. בית המשפט, דחה את הבקשה האחרונה, ובהחלטה זו לא מצאתי כאמור כל מקום להתערב.
לפיכך אני דוחה את הערעור.
ניתן היום, ו' בתמוז התשס"א (27.6.2001).
ה
נ ש י א