החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3723/10 נילי אדם נ. כונס הנכסים הרשמי

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · פטור מאגרה והפקדת עירבון בערעור בפשיטת רגלבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדחיית בקשה למתן צו הפטר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נתן החלטה בבקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון בערעור של פושטת רגל על דחיית בקשתה למתן צו הפטר. נקבע כי יש להפעיל גמישות בהליכי פשיטת רגל, אך יש לבחון את מצבה הכלכלי ואת סיכויי הערעור, ולכן חויבה המערערת בהפקדת עירבון מופחת של 2,500 ש"ח.

העובדות

המערערת היא פושטת רגל זה כעשור. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה למתן צו הפטר, והיא הגישה ערעור ובקשה לפטור מאגרה ומעירבון. בקשתה כללה טענות לגבי יכולתה לגייס את סכום העירבון, אך הפירוט לגבי מקורות מסביבתה הקרובה לא היה מספק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור את המערערת, פושטת הרגל, מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בערעור על דחיית בקשתה למתן צו הפטר?

הלכות

  1. 1

    בערעור על הליכי פשיטת רגל נוטים להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור מאגרה, תוך התחשבות במעמד המשיב כבעל תפקיד ציבורי, אך בלי לאיין את הצורך לבחון את מצבו הכלכלי של מבקש הפטור ואת סיכויי ההליך

    ״הכלל הוא שכאשר הערעור נסב על הליכי פשיטת רגל, הנטייה היא להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבקשת פטור מהפקדת עירבון יש להציג אסמכתאות הולמות לאפשרות לגייס סכום מסוים מסביבה קרובה, ופירוט לבדו אינו מספיק

    ״בהקשר זה כבר נפסק כי קיימת חובה להציג גם אסמכתאות הולמות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • צו הפטר
  • ערעור
  • עירבון
  • סיכויי הערעור
  • אסמכתאות הולמות
  • מצבו הכלכלי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

3723/10 - א'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערער:

נילי אדם

נ ג ד

המשיב:

כונס הנכסים הרשמי

בקשה לפטור מאגרה וערבון

החלטה

ההליך שבכותרת הוא ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לדחות את בקשתה של המערערת, פושטת רגל, למתן צו הפטר. במסגרת הערעור הוגשה הבקשה שלפניי לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

הכלל הוא שכאשר הערעור נסב על הליכי פשיטת רגל, הנטייה היא להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור. יש להתחשב גם במעמדו של המשיב שאינו בעל-דין רגיל אלא בעל תפקיד ציבורי. עם זאת, בכך אין כדי לאיין את הצורך לבחון את מצבו הכלכלי של מבקש הפטור ואת סיכויי ההליך. בהתחשב בטענות המערערת ובעובדת הימצאותה בפשיטת רגל במשך כעשור, הנחתי לצורך הבקשה שלפניי היא שיקשה עליה לגייס ממקורותיה את סכום העירבון. יצוין עם זאת כי בכל הנוגע לאפשרות לגייס סכום מסוים מסביבתה הקרובה – למשל מבנה עורך-הדין המייצג אותה – הפירוט בבקשה אינו מספק, ובהקשר זה כבר נפסק כי קיימת חובה להציג גם אסמכתאות הולמות (ראו דברי כבוד השופט נ' הנדל בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)) . כמו-כן, לאור נימוקיו של בית המשפט המחוזי, איני סבור כי סיכויי הערעור גבוהים במידה המצדיקה פטור מלא מהפקדת עירבון.

במכלול הנסיבות והשיקולים, מוצא אני לנכון לפטור את המערערת מתשלום אגרה ולחייבה בהפקדת עירבון בסכום נמוך של 2,500 ₪. העירבון יופקד תוך 30 ימים שאם לא כן – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהתראה נוספת.

ניתנה היום, כ' בסיוון תש"ע

(2.6.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בערעור על הליכי פשיטת רגל נוטים להפעיל בצורה גמישה את סמכות הפטור מאגרה, תוך התחשבות במעמד המשיב כבעל תפקיד ציבורי, אך בלי לאיין את הצורך לבחון את מצבו הכלכלי של מבקש הפטור ואת סיכויי ההליך
  2. 2בבקשת פטור מהפקדת עירבון יש להציג אסמכתאות הולמות לאפשרות לגייס סכום מסוים מסביבה קרובה, ופירוט לבדו אינו מספיק