ע"א 3724-22 ע"א 3724-22

1.בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ה' סילש) מיום 20.03.2022 (להלן: פסק הדין) – בגדרה עותרים המבקשים למתן צו מניעה זמני הקובע שעד למתן פסק הדין בערעור בתיק זה, יעוכב ביצועו של פסק הדין; ובנוסף, בקשה למתן צו ארעי, עד למתן החלטה בבקשה שבכותרת.

2.הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בחלוף כחמישה חודשים ממועד הגשת הערעור על פסק הדין (ביום 02.06.2022) – והטעם המצדיק, לגישת המבקשים, את הגשתה בחלוף פרק זמן כה ניכר, הוא החלטה מאוחרת שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ה' סילש) מיום 07.08.2022 (להלן: החלטת הביזיון). על-פי הנטען, רצונם של המשיבים להסתמך על החלטת הביזיון בהליכי הוצאה לפועל, מצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין, שניתן כאמור כחמישה חודשים קודם לכן.

4.הלכה למעשה, נוגעת הבקשה לעיכוב ביצוע, במהותה, להחלטת הביזיון – ולא לפסק הדין מושא הערעור דנא. כך על-פי הנטען על-ידי המבקשים עצמם במסגרת הבקשה כאן, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בפסקה 24 להחלטה זו, "זוהי טעותו המרכזית של בית המשפט קמא".

5.זאת ועוד, הובא לידיעתי כי במקביל להגשת הבקשה שבכותרת – הוגשה על-ידי המבקשים בקשה נוספת לעיכוב ביצוע החלטת הביזיון – וזאת, בגדרי רע"א 6810/22, שהוגשה בקשר עם בקשת הביזיון. בהתאם להחלטת כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 06.11.2022 – הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחתה.

למותר לציין כי שומה היה על המבקשים לציין את דבר הגשת בקשת רשות הערעור על החלטת הביזיון, וכן את דבר הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע שלצידה – באופן מפורש. כך, שלפני בית המשפט תהא התמונה המלאה בעת דיון והכרעה בבקשה דנן – ובהתנהלותם זו של המבקשים, כשלעצמה, יש משום טעם לפגם.

6.בכל הנוגע לעיכוב ביצוע פסק הדין בלבד, כבכל בקשה למתן סעד זמני, גם בבקשה למתן סעד של עיכוב ביצוע – הגשת הבקשה בשיהוי, חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד, והיא יכולה לשמש כראיה לסתירת טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המידית. וכך בנסיבות דנן – המדובר בשיהוי בלתי סביר בהגשת הבקשה, בחלוף כחמישה חודשים, וזאת מבלי שניתן על-ידי המבקשים כל נימוק או טעם מוצדק לכך.

7.מכל אלה, הבקשה נדחית אפוא.

8.לפנים משורת הדין, ומשעה שלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.