ע"א 3754/01 עזבון המנוח מחמד יוסף חלאיילה נ. עזבון המנוח פאיז מחמד קסום

מבוא

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, (כב' השופט מנחם נאמן) מיום 26.3.01, לפיו נתקבלה תביעת המשיב להצהיר על בעלותו במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 19320 (להלן:"המקרקעין"), ולהורות על מחיקת הערת האזהרה הרשומה על החלקה לטובת המבקשים.

העובדות הרלוונטיות

2.בפני בית המשפט המחוזי הונחה תביעתו של המשיב, הלא הוא עיזבון המנוח פאיז מוחמד קסום (להלן: "המנוח"), בה עתר לפסק דין הצהרתי לפיו יוכרז עליו כבעלים של המקרקעין וכי הערת האזהרה שנרשמה על המקרקעין ביום 19.8.86, לטובת המבקשים 2 ו3-, תימחק. המשיב סמך את תביעתו על הסכם מכר מיום 8.6.60, לפיו מכר המנוח מוחמד ח'לאילה, אביהם של המבקשים 2 ו3-, את המקרקעין למנוח פאיז קסום. דא עקא, שהעברת הזכויות בחלקה מעולם לא בוצעה במרשם המקרקעין. משביקש המשיב להעביר את הזכויות בקרקע על שמו נוכח לדעת כי על המקרקעין רשומה הערת אזהרה לטובת המבקשים 2 ו3-, מכוחו של ייפוי כוח בלתי חוזר משנת 81, לפיו העביר המנוח ח'לאילה את המקרקעין ללא תמורה, למבקשים 2,3. הערת האזהרה נרשמה ביום 19.8.86.

3.בפני בית המשפט קמא טענו המבקשים, כי דין התביעה להידחות הן בשל התיישנות והן בשל השיהוי הרב בהגשתה, עוד נטען כי עסקת המכר בוצעה לפני סיומו של הליך ההסדר, ועל כן, בהתאם לסעיף 81 לפקודת ההסדר, משלא תבע המשיב את זכותו בהליך ההסדר, אין לזכותו כל תוקף, שכן הרישום לאחר ההסדר סותר כל הזכויות שהיו קיימות קודם.

4.לאחר שבחן את טענות הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי לקבל את תביעת המשיב. בית המשפט קבע כי מעדותו של פקיד ההסדר עולה כי לוח התביעות פורסם ביום 29.12.59, והחלקות נרשמו בלשכת רישום המקרקעין בחודש ינואר 1960, ובכך בא הליך ההסדר לסיומו. הבעלות בחלקה נשוא הערעור, הייתה במחלוקת, ומאחר וההכרעה בה ניתנה על ידי בית המשפט ביולי 1963, היא נרשמה במרשם המקרקעין רק ביום 27.9.63. משכך, קבע בית המשפט כי המנוח ח'לאילה לא תבע את זכות בהליך ההסדר, מפני שהעסקה בוצעה לאחר פירסם לוח הזכויות. בית המשפט קבע כי התאריך הקובע לעניין סעיף 81 לפקודת ההסדר הוא יום פרסום לוח הזכויות בשנת 1959, ולא התאריך בו ניתנה ההכרעה השיפוטית בעניין המחלוקת על הבעלות.

בית המשפט אף דחה את טענת ההתיישנות בקובעו כי אין התיישנות במקרקעין מוסדרים. אף טענת השיהוי נדחתה, מאחר והמשיב עיבד את המקרקעין שנים רבות ונהג בה מנהג בעלים. משכך קיבל בית המשפט, כאמור, את התביעה והורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקשים 2ו3-.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית משפט זה ויחד עמו הבקשה לעיכוב ביצוע דנן.

5.המבקשים, הסבורים כי סיכוייהם לזכות בערעור רבים, טוענים בפנינו כי מן הדין יהיה להורות על עיכוב פסק הדין, הואיל ומדובר בסכסוך במקרקעין, ואי-היענות לבקשה עלולה להסב להם נזק בלתי הפיך אם בסופו של דבר ערעורם יתקבל.

6.כידוע, הכלל הוא כי צד שזכה בדין, זכאי לממש את פסק הדין שניתן לטובתו לאלתר, וכי עיכוב ביצוע יינתן במשורה, ורק לאחר שהוכח בפני בית המשפט כי אי-היענות לבקשה תגרום נזק בלתי הפיך, שקשה יהיה לתקנו במידה והערעור יתקבל. באשר לענייננו, לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ונתתי את דעתי למאזן הנוחות, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל במובן זה שהבעלות בקרקע תוכל אמנם להירשם על שם המשיב, אך עמה תירשם על הקרקע גם הערת אזהרה, האוסרת על העברתן של זכויות מהמשיב לאחרים או שעבודן של זכויות אלו, וזאת עד להכרעה בערעור. על מנת להבטיח נזקים אשר עלולים להיגרם למשיב, יפקידו המבקשים בבית המשפט, תוך 7 ימים, ערבות בנקאית צמודה ולא מוגבלת בזמן, בסך של 50 אלף ש"ח.

אין צו להוצאות.