ע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. אלכסנדר קפלן

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל) שניתנו בגדרו של ת"א 2051/00, בהן נדחתה בקשת המבקשת לעכב את ההליכים נגדה בבקשה שהגישו המשיבים לאישור תובענתם כיצוגית.

1.המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תביעה כיצוגית. התביעה הוגשה נגד חברת ביטוח הפניקס (להלן: הפניקס) ונגד בנק דיסקונט (להלן: הבנק) בגין חיובם בתשלום מופרז תמורת ביטוח אותו רכשו מאת הפניקס באמצעות הבנק להבטחת הלוואות למימון רכישת הדירה. לטענת המשיבים, הם חויבו בתשלום פרמיות מופרזות שחישובם נערך על בסיס שגוי.

הפניקס והבנק ביקשו לעכב את ההליכים נגדם מחמת "הליך תלוי ועומד", שכן, אותן עילות תביעה נדונות בתביעה קודמת, בה הוגשה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (ת"א 1425/97 כרמון ואח' נ' טפחות ואח' , (להלן: תביעת כרמון). בקשר לתביעה ייצוגית נוספת באותה סוגייה תלויה ועומדת בת.א. 970/97 שעל החלטה שניתנה בו תלויות ועומדות בבית משפט זה מספר בקשות רשות ערעור.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הבנק לעיכוב ההליכים לאחר שמצא זהות בין העילות בתביעת כרמון לבין העילות בתביעה שבפניו. על החלטה זו הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור (רע"א 801/01) שנדחתה על ידי בית משפט זה בקובעו כי העילות שביסוד תביעת המשיבים זהות במהותן לעילות שבתביעת כרמון. בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ההליכים נגד הפניקס משום שהפניקס אינה צד בתביעת כרמון.

2.לאחר עיון בכל החומר שהוגש, מורה אני על מתן רשות ערעור והבקשה תידון כערעור על פי הרשות שניתנה.

לא ניתן עוד לחלוק על כך שעילות התביעה העומדות ביסוד שתי התביעות, זהות הן. הדבר נקבע בבית משפט זה ואין מקום לחזור ולדון בשאלה זו. השאלה היא האם יש מקום לעכב את ההליכים נגד הפניקס על אף שהפניקס אינה צד בתביעת כרמון. הפניקס מעלה טענות רבות בתמיכה לבקשתה וכך גם המשיבות בתשובה לטענות אלה. אינני מוצאת להתעכב על הטענות הרבות שהועלו, משום שדי, לצורך הכרעה בערעור, בטעמים שיובאו בהמשך.

3.סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. אם נכונים הדברים לגבי הליכים רגילים, קל וחומר כך לגבי הליכי תובענות ייצוגיות לרבות בקשות לאישורן, באשר לא ראוי משום בחינה לאפשר ניהול מספר הליכים כאלה בו זמנית בשאלות דומות, בעילות דומות ובעניינים דומים שתשתיתם זהה. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר הצדדים אינם אותם צדדים אלא שהעניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה.

4.שאלה זו מתעוררת לא רק בשיטתנו, בתי המשפט האמריקאים רואים עצמם מוסמכים להורות על עיכוב הליכים גם כאשר אין מדובר באותם צדדים וגם כאשר פסק הדין בהליך האחר לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק ובלבד שיהיה בו כדי לצמצמן ולעזור ולהכריע בשאלות של משפט התלויות ועומדות בהליך הנוסף. במקרה כזה הנטל הוא על מבקש העיכוב להראות כי קיימת הצדקה לכך שהתובע יאלץ להמתין עד למתן פסק דין בהליך אחר בו איננו מעורב ואשר על פיו אף שזכויותיו עשויות להיחתך ולמצער להיבחן על פי מה שיפסק שם (Landis v. North American Co. 299 U.S. 248; Taunton Gardens Co v. Hills, 557 f.2d 877 (1 st Cir 1977). אין מניעה להשתמש בכללים דומים לצורך הפעלת שיקול הדעת בענייננו, באשר כללים אלה עולים בקנה אחד עם שיטתנו המשפטית ומתיישבים עם השכל הישר ועם סוג השיקולים אותם בית המשפט שוקל בבואו להפעיל את סמכותו לעכב הליכים (ראה: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל , פ"ד כט(2) 477).

5.בית משפט קמא דחה את בקשת הפניקס על הסף ובכך טעה. המשיבים הם התובעים בתביעה זו והם נמנים על הקבוצה שבשמה מתבקשת רשות להגשת תובענה ייצוגית בתביעת כרמון, המשיבים והפניקס. המשיבים קשורים בקשר הדוק לעיסקה שבתשתיתן של שתי התביעות. אותה עיסקה הצמיחה את עילות התביעה הן נגד הפניקס והן נגד בנק דיסקונט, באשר הבנק דרש מהמשיבים לרכוש את הביטוח מאת הפניקס, בתנאי הפניקס, לצורך הבטחת הלוואת הבנק למשיבים כל הטענות המתייחסות לאותו ביטוח ולחיובים על פיו, משותפות כלפי הפניקס וכלפי הבנק. כל יתר השיקולים שפורט לעיל מטים את הכף לטובת עיכוב ההליכים. אין לאפשר התדיינות כפולה בשתי תובענות ייצוגיות בו-זמנית בהקשר לאותה תשתית עובדתית, לאותן שאלות משפטיות, לאותן עילות תביעה ולסעדים דומים.

אשר על כן, הערעור מתקבל, החלטות בית המשפט מתבטלות וניתן בזה צו עיכוב הליכי התביעה נגד הפניקס.

המשיבים ישלמו לפניקס הוצאות בסך 10,000 ₪.