ע"א 3895/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. ארגון הסגל האקדמי-אוניברסיטת ת"א

1.ערעור זה סובב סביב הפרשנות של פוליסה קבוצתית לביטוח חיים, שנערכה בשנת 1992 בין הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ לבין ארגון הסגל האקדמי - אוניברסיטת תל-אביב. תקופת הפוליסה היא לחמש שנים, דהיינו עד לסוף חודש ספטמבר 1997. עם קריסת חברת הסנה הועבר חוזה הביטוח למערערת, בהתאם להוראות המפקח על הביטוח.

2.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחישוב דמי הביטוח השנתיים. שורש המחלוקת מצוי בשתי הוראות המופיעות בפוליסת הביטוח. ב"דף פרטי ביטוח", בסעיף "ב", תחת הכותרת "הפרמיה", נאמר בזו הלשון:

"הפרמיה השנתית לכל בר-ביטוח בשנת הביטוח הראשונה תהיה בסך 120.- ש"ח".

יצויין כי בסעיף "ג", תחת הכותרת "מדד" נאמר: "מדד הבסיס לצורך חישוב הפרמיה או סכום הביטוח, לפי העניין, הינו המדד שיפורסם ב- 15.10.92". לשלמות התמונה נוסיף כי סעיף "ד" קובע הוראות של חלוקת רווחים במקרה ובשנה מסוימת דמי הביטוח עולים על תגמולי הביטוח.

בהוראות הפוליסה, הכלולות תחת השם "פרק מס' 100", מופיעה הוראה ו(2) אשר זו לשונה:

הפרמיה השנתית תחושב מדי שנה בתחילת כל שנת הביטוח בהתאם להתפלגות הגילים של כל ברי-הביטוח באותה עת. הפרמיה תהיה אחידה לכל אחד מברי-הביטוח.

3.המחלוקת בין בעלי הדין נוגעת ליחס בין ההוראה הנזכרת שבסעיף "ב" בדף פרטי הביטוח והוראת ו.(2) אשר בפרק מס' 100. טענת המערערת היא כי הסכום של 120.-, הקבוע בהוראה הנזכרת, מבטא את דמי הביטוח לשנה הראשונה בלבד. חישובם של דמי ביטוח אלה לא נערך על יסוד תחשיב אקטוארי, אלא הוא סכום מוסכם, המגלם בתוכו הנחה של כ- 80% מתחשיב אקטוארי. לעומת זאת, החל בשנה השניה יש לנהוג על פי סעיף ו.(2) של פרק מס' 100. כלומר, החל בשנה השניה הפרמיה השנתית תחושב לפי תחשיב אקטוארי, המתיחס להתפלגות הגילים של בני-הביטוח. לפי חישוב זה, דמי הביטוח מתייקרים ביותר מ- 500% בהשוואה לדמי הביטוח לשנה הראשונה.

4.לעומת פרשנות זו, עמדת המשיבים היא כי לא לכך התכוונו, אלא שדמי הביטוח של השנה הראשונה כבר מחושבים לפי "התפלגות הגילים", כך שהמערערת רשאית להתיחס בחישוב דמי הביטוח אך ורק לשינויים שחלו בקבוצת המבוטחים במשך השנה הראשונה. אין היא רשאית לשנות את בסיס החישוב של השנה הראשונה.

5.במחלוקת זו פסק בית המשפט המחוזי, מפי השופטת ש. סירוטה, לטובת עמדת המשיבים, לאחר דיון והכרעה בתשתית העובדתית.

6.שמענו את טיעוני בעלי הדין והגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות. אמנם, ההוראות המצויות בפוליסת הביטוח הנזכרת פתוחות לשתי הפרשנויות. עם זאת, יש לדרוש ממבטח כי בשאלה מרכזית כמו חישוב דמי הביטוח - כאשר ההפרש בין הפרשנויות גדול במאות אחוזים - ינוסחו ההוראות הנוגעות לעניין בפוליסת הביטוח בבהירות יתרה. לכן, אם המבטחת התכוונה לתחשיב אשר יביא להעלאת הפרמיה, החל בשנה השניה, במאות אחוזים, מוטל היה עליה לומר זאת במילים מפורשות בפוליסה. אין זה מן הראוי כי נקודה מרכזית מעין זאת תישאר עניין של פרשנות. בנסיבות המקרה הנדון, יש להיבט זה של שקיפות ובהירות חשיבות מיוחדת, בשל העובדה כי פוליסת הביטוח נוגעת למאות רבות של מבוטחים, אשר לא לקחו חלק במשא ומתן. ואמנם לא היה כל קושי לציין ב"דף פרטי ביטוח" כי הסכום השנתי של 120.- ש"ח מוגבל לשנה הראשונה בלבד והחל בשנה השנייה יש לצפות להעלאה משמעותית ביותר של דמי הביטוח.

אכן, לאחר שבחנו את כלל הנסיבות, הגענו למסקנה שאין להתערב במסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, על פיה העדיף את פרשנות המשיבים.

אי לכך, אנו דוחים את הערעור. המערערת תשלם למשיבים הוצאות בסך 40,000 ש"ח.