ע"א 3917/99 כוכב השומרון בע"מ נ. מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון

1.זוהי בקשה להחזר אגרה ופטור מערבון, בערעור שהוגש על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד"ר א.צ. בן-זמרה). הערעור הוגש על ידי כונס הנכסים הרשמי, באמצעות עורך-הדין ריכטר, המנהל המיוחד שמונה למערערות, ולאחר שבית המשפט המחוזי אישר למנהל להגיש את התביעה.

המערערות מבקשות החזר האגרה ששולמה למזכירות בית המשפט, וכן פטור מחובת הפקדת ערבון, כיוון שהערעור הוגש על ידי הכונס הרשמי.

2.בעניין הערבון מסכימה המדינה להסתפק בהודעת המפרק, כי הוא משריין מתוך קופת הפירוק סכום בגובה הערבון שנקבע, להבטחת הוצאות המשיבה.

3.באשר לחובת תשלום האגרה, מבקשת המדינה לאמץ את דעת המיעוט של כבוד השופט ח' כהן בע"א 37/66, גלחא 1960 בע"מ נגד מתכת בע"מ (בפירוק) , פ"ד כד(3) 144, לפיה

"פטורה הממשלה מאגרת בית-המשפט אך ורק במידה ובמקרה שהעניין הנדון הוא עניין הממשלה, ולא עניין אזרחי של הפרט אשר הממשלה, בתוקף סמכות זו או אחרת, מטפלת בו" (שם, עמוד 147).

תמיכה לעמדה זו נמצאה בעובדה שהאפוטרופוס הכללי, אשר אף הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון הממשלה ואף קיימת זהות אישית בינו ובין כונס הנכסים הרשמי, חייב באגרה בעניינים הנתונים לאפטרופסותו.

4.דעת הרוב בפסק דין זה, מפי כבוד השופט (כתואר אז) זוסמן, ובהסכמת כבוד השופט לנדוי, קובעת:

"תקנה 22 לתקנות בית המשפט (אגרות) תשי"ז1957-, פוטרת את "הממשלה וכל שהוסמך לייצגה" מאגרת בית משפט. כונס הנכסים הרשמי, הפותח בהליך משפטי תוך מילוי אחד התפקידים המוטלים עליו בפקודת החברות או בפקודת פשיטת-רגל 1936, אף הוא חלק ממנגנון הממשלה. אין בכך כלום שהעניין הכספי הישיר שעליו ממונה כונס הנכסים הרשמי אינו עניין המדינה הוא, למדינה יש עניין בכך שהליכי פירוק ופשיטת רגל יתנהלו כיאות, ולפיכך העמידה אחד מעובדיה לקחת חלק בהם מטעם הרשות...".

5.מאז מתן פסק הדין האמור שונו התקנות. תקנה 19 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987-, (להלן: התקנות) קובעת:

"אלו פטורים מחובת תשלום אגרה -

(1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;

...".

נוסח התקנה שונה במקצת מן הנוסח הקודם, אך מבחינת תוכן ההוראה לא חל שינוי של ממש, כך שנראה כי ההלכה שנקבעה בע"א 37/66 עומדת בעינה. אישור נוסף לתוקפה של ההלכה ניתן לראות גם בהחלטת כבוד השופט (כתוארו אז) ש' לוין ברע"א 3359/90, ארווין זוסמן נגד הכונס הרשמי , תקדין עליון 90(3) 1130.

6.יתר על כן: דעת המיעוט בפסק הדין נתמכה, כאמור, בעובדה שהאפוטרופוס הכללי, אף הוא גוף מגופי המדינה, אינו פטור בכל מקרה מתשלום האגרה. אולם בתקנות המאוחרות שונה הדבר, וכיום קובעת תקנה 19(3) לתקנות פטור גורף מתשלום אגרה לאפוטרופוס הכללי.

7.ההלכה היא, איפוא, כי כונס הנכסים הרשמי, כחלק ממנגנון המדינה, פטור מתשלום אגרת בית משפט. התקנות אינן נזקקות לעניין זה לתוכן ההליך המתנהל באמצעות הכונס הרשמי. די בכך שהמדינה מצאה לנכון להעמיד גורם מטעמה שינהל עניינים אלו, אף אם במקורם הם מתחום המשפט הפרטי, כדי להקים פטור מתשלום האגרה.

8.על כף ניתן להוסיף נימוק נוסף: חיוב הכונס הרשמי בתשלום האגרה משמעותו, למעשה, הטלת החיוב על קופת המדינה. במקרה כזה היתה האגרה מועברת מתקציבה של יחידה אחת בשירות המדינה לתקציבה של יחידה אחרת. התועלת שב"העברה מכיס לכיס" כאמור מוטלת בספק.

9.אני מקבלת, איפוא, את הבקשה.

האגרה ששולמה בתיק זה תוחזר למערערות.

עורך-דין ריכטר, המנהל המיוחד, ידאג להקצות סכום של 30,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה בערעור, אם יחולו על המערערות.