ע"א 392/15 פלוני נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

1.

המערערים עותרים לתיקון הודעת הערעור, כך שיוסיפו להודעת הערעור שהוגשה שתי טענות נוספות - כי בית המשפט קמא שגה עת לא פסק שכר אפוטרופוס של המנוחה נשואת ההליך ממועד התאונה ועד למועד הפטירה; וכי שגה משלא פסק לטובתם הוצאות משפט.

יצוין כי במקביל הגישו המערערים לבית המשפט קמא בקשה לחיוב המשיבה בהוצאות אך בקשתם נדחתה ביום 15.2.2015 (וכן נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו). משכך הודיעו המערערים כי הם עומדים על בקשתם לתיקון הודעת הערעור כפי שהוגשה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה הודעת הערעור כוללת טענות שלא נכללו בסיכומים שהוגשו בבית המשפט קמא ואין בידיה להסכים להגשתה של הודעת ערעור מתוקנת הכוללת אף היא טענות דומות, שמא יתפרש כי בהסכמה זו היה משום הסכמה להעלאת איזו מאותן טענות. עוד ציינה המשיבה כי הטענה לעניין שכר האפוטרופוס נזנחה אף היא בסיכומים המשלימים שהגישו המערערים ואין מקום להעלותה כעת.

2.

לאחר עיון בחומר שבפניי החלטתי לקבל את הבקשה.

ככלל הגישה כלפי בקשות תיקון המוגשות בשלב מקדמי של ההליך הערעורי, כאשר אין בתיקון כדי להכביד על ההליך או לעכב את הדיון בו, היא ליברלית, על מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור וכדי לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים (ראו ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פסקה 12 (20.6.2010)). בענייננו נתתי משקל לשלב הדיוני בו הוגשה הבקשה - כשבועיים וחצי לאחר הגשת הודעת הערעור, וממילא טרם הגשת הסיכומים - וכן למהות התיקון המבוקש. כאמור המשיבה טוענת כי הודעת הערעור כוללת מספר טענות אשר המערערים אינם רשאים להעלותן בפני ערכאת הערעור שכן הן לא נטענו או נזנחו בהליך קמא, וכי הוא הדין גם לגבי אחת מן הטענות אותן מבקשים המערערים להוסיף כעת (הטענה לעניין שכר האפוטרופוס). ואולם סבורני כי אין מקום להכריע בטענות אלו בשלב מקדמי זה ולמנוע מן המערערים את התיקון המבוקש להודעת הערעור, ומובן כי כל טענות המשיבה בהקשר זה שמורות לה.

הבקשה מתקבלת אפוא. המזכירות תתייק את הודעת הערעור המתוקנת שצורפה לבקשה ואת החלטתי זו בתיקי השופטים.