ע"א 3928/14 עומר עווד נ. כונס הנכסים הרשמי

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה בגדרי ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, שבו נדחתה בקשתו של המערער להכריז עליו פושט רגל.

לא אוכל להיעתר לבקשה באופן מלא.

אמנם, מהותו של ההליך (ערעור על החלטה בהליך פשיטת רגל) ועובדת ייצוגו של המערער על-ידי עורך-דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, מהווים אינדיקציות למצב כלכלי שאינו מן המשופרים, ומצדיקים הפעלה גמישה של הסמכות ליתן פטור מהפקדת עירבון. אולם, אין משמעות הדבר כי בעל-הדין פטור מן החובה להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה באשר ליכולתו להפקיד עירבון, לרבות בעזרת הסביבה הקרובה.

בענייננו, הבקשה אינה כוללת נתונים מלאים ומדויקים הנתמכים באסמכתאות – כך למשל בכל הנוגע להוצאות השוטפות. למעשה, המסמכים היחידים שצורפו לבקשה הם תעודת זהות, אישורים (משנת 2012) ש"הנשום אינו מופיע במרשמי מס-רכוש", ושלושה תלושי משכורת. ברי כי בכך לא די כדי להציג תמונה מלאה לגבי המצב הכלכלי, ובמאמר מוסגר אציין כי לפי פסק-הדין נשוא הערעור גם בהליך פשיטת הרגל עצמו לא הקפיד המערער על הגשת דוחות תקופתיים במועד. יתרה מכך: המערער אף לא הציג פירוט ותיעוד לגבי האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה (וראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). לא מיותר לציין, כי לפי פסק-הדין של בית המשפט קמא, המערער "מתגורר בדירה בקומה נפרדת בבית בן מס' קומות הרשום על שם הוריו", ולפי דברי המנהלת המיוחדת הוא הגיע לחקירה באמצעות רכב שלפי דבריו "שייך לאדם המקורב אליו". חרף כל אלה, כאמור, אין בבקשה שלפניי התייחסות ראויה לאפשרות להסתייע בקרובים ובידידים לשם גיוס כספי העירבון.

לאור האמור, ולאחר עיון בתיק עצמו, לא מצאתי הצדקה למתן פטור מלא מהפקדת עירבון. עם זאת, בנסיבות העניין ראוי לקבוע עירבון בשיעור מתון – 3,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה. כמו-כן, תוך 7 ימים (ימי הפגרה במניין) יגיש בא-כוח המערער דף פתיחה מתוקן להודעת הערעור, הכולל גם את המנהלת המיוחדת כמשיבה (וראו תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).