ע"א 3930-23 ע"א 3930-23

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע של החלטות שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 15.3.2023 וביום 16.5.2023 בהליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו של המבקש (פש"ר 44027-05-10, השופט א' זגורי).

2.בעיקרו של דבר, ההחלטות שעליהן נסבה הבקשה עסקו באישור שניתן להסכמי מכר שעניינם נכסי מקרקעין בבעלות המבקש (להלן: נכסי המקרקעין). בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיב 1, הנאמן על נכסי המבקש (להלן: הנאמן), והסמיכו לחתום על הסכמי מכר אלה. בעשותו כן, ציין בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי מדובר בהסכמי מכר הממתינים לאישור במשך תקופה של כשנתיים, וכי חרף הזדמנויות שונות שניתנו לו, נמנע המבקש מלפדות את נכסי המקרקעין על דרך השוואת ההצעה שהתקבלה מצד שלישי. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 17.5.2023 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע של החלטותיו עד להגשת ערעור לבית המשפט העליון.

3.ביום 22.5.2023 הגיש המבקש ערעור על החלטות אלה לבית משפט זה, ובצדו אף את בקשת עיכוב הביצוע דנן. בתמצית, המבקש טען כי אם לא תתקבל בקשתו לעיכוב ביצוע יתייתר ערעורו, הנסב בעיקרו על טענותיו כי יש לאפשר לו לפדות את נכסי המקרקעין.

4.בו ביום הוריתי על קבלת תגובת הנאמן לבקשה, ובכלל זה לשאלת ההיתכנות המעשית בעת הזו לכך שהמבקש ישווה את ההצעה שהתקבלה מצד שלישי, ובלבד שכלל הכספים יופקדו על-ידו לא יאוחר מיום 6.6.2023. כמו כן, ומבלי לנקוט כל עמדה, הוריתי על מתן צו ארעי לפיו יעוכב ביצוע החלטותיו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת. עוד יצוין כי ביום 28.5.2023 הודיע המבקש כי הוא אכן ערוך להפקיד את מלוא הכספים האמורים בקופת הכינוס עד למועד הנזכר בהחלטתי, ואף הדגיש כי טרם הושלמה העברת הבעלות על שם הצד השלישי.

5.ביום 29.5.2023 הוגשה תגובת הנאמן, ובה נטען כי דין הבקשה להידחות. בתגובתו ציין הנאמן כי ביום 16.5.2023, ובהתאם להסמכה שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי, הצד השלישי שילם את מלוא יתרת התמורה שנדרשה לפי הסכמי המכר הרלוונטיים. בהתאם לכך, נטען כי הסכמי המכר הגיעו לכדי שכלול סופי, באופן שאינו מאפשר חזרה מהם. עוד נטען כי המבקש פעל בשיהוי רב בשים לב לכך שערעורו נסב אף על החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה כבר ביום 15.3.2023. הנאמן אף הדגיש וציין כי עסקינן בהליך פשיטת רגל הנמשך למעלה מ-12 שנים שבמהלכן פעל המבקש בדרכים שונות לסיכולו.

6.להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 4.6.2023, בהתאם להחלטה שניתנה, הוגשה תשובה מטעם המבקש, ובה נטען, בין היתר, כי הצד השלישי היה מודע לכוונתו להשוות את הצעת הרכישה, ועל כן אין מקום לתת משקל להסתמכותו. בהמשך לכך, ביום 6.6.2023 הוגשה תגובה אף מטעם כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2, ובה נטען כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. בין היתר, הודגש כי סיכויי הערעור אינם גבוהים בשים לב להזדמנויות הרבות שניתנו למבקש ולהתנהלותו הדיוניות החריגה קודם למתן החלטותיו של בית המשפט המחוזי. כונס הנכסים הרשמי אף ציין כי מאזן הנוחות אינו נוטה לכיוון המבקש בשים לב לכך שמדובר בביצוע מכר של מקרקעין פנויים בייעוד חקלאי.

7.לאחר שבחנתי את טעמי הבקשה וכן את האמור בתגובות הצדדים כולם לא מצאתי כי קיימת הצדקה להורות על עיכוב ביצוע כמבוקש. בעיקרו של דבר, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, נוכח התמשכות ההתדיינות בעניינו של המבקש וכן השלב המתקדם שבו מצוי ההליך למימוש הליכי המכר, מצאתי כי יש לתת משקל רב להסתמכותו של הצד השלישי. בנסיבות אלו, ואף בשים לב למהות הנכס שעליו נסבה הבקשה, איני סבורה שמאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש. בהקשר זה שקלתי אף את הקשיים העולים מהתנהלותו הדיונית של המבקש, כפי שאלו באו לידי ביטוי אף בהחלטות קודמות בעניינו, וכן את הטענות ביחס למועד שבו הוגשה הבקשה דנן.

8.סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. ממילא בטל הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 22.5.2023. במכלול הנסיבות, אין צו להוצאות.