ע"א 3930-23 ע"א 3930-23

המערער טען כי ההכרזה עליו כפושט רגל מעידה על חיסרון הכיס שבו הוא מצוי. עוד טען כי נכסיו תפוסים מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 או שמונה עליהם נאמן; כי אושרו תביעות נושים בסכומים גבוהים, וכי אין לו חשבון בנק. המערער טען גם לגובה משכורתו וטען כי רק לאחרונה שילם לתיק פשיטת הרגל סכומים בגובה של עשרות אלפי שקלים. לגוף הערעור טען המערער כי סיכוייו גבוהים.

המשיב 1 טען כי המערער מיוצג בהליך דנן בייצוג פרטי, וכי הוא היה מיוצג גם בהליכים אחרים על-ידי עורכי דין שונים. המשיב 1 הוסיף כי המערער לא פירט האם פנה לסביבתו לצורך גיוס הסכומים. המשיב 1 המשיך וטען כי יכולתו הכלכלית של המערער נלמדת, בין היתר, מהנסיבות שלהלן: הסכמתו של המערער לשלם כל חודש אלפי שקלים לקופת פשיטת הרגל; בקשתו של המערער ובנות זוגו לשחרר ציוד רב של חברה שבה הוא מנהל; וקביעות בתי המשפט בהליכים קודמים בעניינו של המערער. המשיב 1 הוסיף כי סיכויי ההליך נמוכים, מפני שהמערער השתהה בהגישו את ההליך, מה שהוביל לכך שהמעשה כבר עשוי.

אכן, בקשתו של המערער חסרה. הוא לא ביאר כיצד עלה בידו לממן ייצוג משפטי, האם יש ביכולתו להסתייע בסביבתו, מהן הוצאותיו, והאם יש ברשותו נכסים. לא נעלמה מעיניי גם טענתו של המשיב 1 לשיהוי בהגשת ההליך. יחד עם זאת, מצאתי להפחית קמעה את סכומי האגרה והערובה הנדרשים, בשים לב לכך שהמשיב 1 לא חלק על טענתו של המערער ביחס להכנסתו השוטפת ולנוכח החילוט בהליך הפלילי.

על כן, עד ליום 18.7.2023 המערער ישלם אגרה בגובה 1,500 ש"ח ויפקיד ערובה בסכום של 4,000 ש"ח, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.