ע"א 3933/13 דוד גאון נ. עיריית תל אביב

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

השאלה הספציפית העולה בערעור זה היא סמכותה של רשות מקומית לזכות קדימה במקרה דנא מקום שבו החייב הוא בעל הערת אזהרה במקרקעין שעליהם רובץ חוב ארנונה. הויכוח בין הצדדים הוא על ישימות סעיף 11א' לפקודת המסים (גביה). בית המשפט המחוזי איפשר לעיריית תל-אביב להמשיך בהליכי גביה למימוש דירת מגורים של המערער באשדוד בגדרי זכות קדימה, בעקבות חוב מנכס שבו ניהל עסק בתל-אביב.

ב.

כעולה מהכרעתו של בית משפט זה בבג"ץ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה (5.2.14), פסקה 71, חל על חובות ארנונה סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה), שלשונו "מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין " (הדגשה הוספה) ולא על חובות לפי סעיף 11 (א) (2). יצוין כי – בין השאר – לפי פסק הדין שעבוד מכוח סעיף 11(א)(1) מוטל על חובות בעלים שהוא מחזיק אך על לא שוכר שאינו בעלים, למשל (פסקה 73).

ג.

מכל מקום, סעיף 11(א)(1) אינו חל במקרה דנא על פי לשונו, שכן אין מדובר בשעבוד על "אותם מקרקעין" בתל-אביב אלא על דירה באשדוד. ואולם, עסקינן בטענה חלופית כי חל סעיף 11(א)(2), שלפיו "כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא

בעל מקרקעין יהיה שעבוד על מקרקעין, אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס" (הדגשה הוספה). אף אילו הנחנו לטובת העיריה כי ניתן להחיל על חובות ארנונה גם את סעיף 11(א)(2), במקרה דנא אין עסקינן ב"בעל מקרקעין", שהוא תנאי בלתו אין לתחולה. מבלי שנביע דעה על פירושו של הדיבור "בעל מקרקעין" בנסיבות של חכירה ארוכת טווח וכדומה, ברי לנו כי אין למתוח את פירושו עד לבעל הערת אזהרה.

ד.

לכן דין הערעור להתקבל כעמדת המערער וכונס הנכסים הרשמי, והחוב לעיריה יבוא בין החובות הרגילים. אין צו להוצאות.