ע"א 3949/12 איזאגוב איפראימוב נ. יעקב פורקוביץ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבו התקבלה תביעתם של המשיבים למתן סעד הצהרתי בעניין זכויות בנכס מקרקעין.

המבקשים טוענים כי יכולתם הכלכלית מוגבלת, כי הוצאותיהם גבוהות (בין היתר בשל החזרי משכנתא והלוואות), וכי בחשבונם יתרת חובה. המשיבים מצדם מתנגדים למתן הפטור המבוקש.

דין הבקשה להידחות.

לגבי האגרה, זו שולמה במלואה עם הגשת ההליך, וממילא לא "ראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה", כלשון תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. אף בכל הנוגע לעירבון, לא שוכנעתי כי המערערים אינם יכולים להפקידו. יצוין כי מעבר לתשלום האגרה, המערערים היו מיוצגים בבית המשפט המחוזי והם מיוצגים גם בבית משפט זה (על-ידי עורך-דין אחֵר). לכאורה יש בידי המערערים לגייס את סכום העירבון מאותם המקורות ששימשו למימון הייצוג המשפטי.

מעבר לכך: הבקשה שלפניי לוקה בחסר ואינה מציגה תשתית עובדתית וראייתית מלאה המצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון. כך למשל, אין ללמוד מן הבקשה וצרופותיה, באופן מלא, על הוצאות המחייה ועל רמת החיים. גם עובדת קיומן

של קרן השתלמות ושל הוראות קבע לחסכון, אינה תומכת במתן הפטור המבוקש. זאת ועוד: אין בבקשה התייחסות לאפשרות להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. כפי שנפסק לא אחת, בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח, לרבות בעזרת תיעוד מתאים, כי אינו יכול לגייס את סכום העירבון מצדדים שלישיים כגון מוסד בנקאי או קרובים וידידים ( ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)) . המערערים לא עמדו בנטל זה.

אשר על כן, אין מקום למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בנסיבות העניין ובשים לב לכלל הנתונים הרלוונטיים, לרבות סכום ההוצאות בבית המשפט המחוזי, מצאתי לנכון לילך לקראת המערערים במובן זה שהעירבון יעמוד על סך של 25,000 ₪ (במקום 30,000 ₪), ויופקד בשני תשלומים שווים: הראשון עד ליום 15.7.2012, והשני עד ליום 15.8.2012. בהיעדר הפקדה של כל תשלום במועדו יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.