פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3952/09
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערער:
עזבון המנוח מוסא מוחמד סאלח חטיב
נ ג ד
המשיבים:
1. סאמי פרח אבו חנין
2. שפיק פרח אבו חנין
3. סאלח מוחמד סאלח חטיב ז"ל
4. עארף אסמיר חלף ח'ראנבה ז"ל
5. עיסא מוחמד אבו דרפיל
6. קרן קיימת לישראל, רשות הפיתוח
7. רשם המקרקעין
הוגש הליך
החלטה
1.
בהליך זה התעוררה השאלה אם יש לסווגו כבקשת רשות ערעור או שמא כערעור; וכנגזרת מכך התעוררה גם שאלה לעניין קיומו של איחור בהגשת ההליך.
2.
לאחר עיון בחומר שלפני מסקנתי היא כי יש להותיר הליך זה כערעור בזכות וממילא אין צורך להיזקק לשאלת האיחור – משהוגש הערעור במועד. וזהו הבסיס למסקנתי: בפסק דין שניתן ביום 26.5.1988 נתקבלה תביעה לסעד הצהרתי בעקבותיה נרשם משיב מס' 1 כבעלים של קרקע מסוימת בכפר מע'אר. פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה – בין היתר של המערער בהליך דנן. לפי הנטען, רק בראשית 2009 נודע למערער על פסק הדין והוא הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ד' צרפתי) בקשה לביטול פסק הדין. ויודגש, כי הבקשה הוגשה על ידי מר מרשאד חטיב יורשו של המערער, ונתבע ישיר בתובענה המקורית משנת 1988. בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (מיום 16.3.09) הוחלט לבטל את פסק הדין משנת 1988 ככל שהוא נוגע למר מרשאד חטיב, בעוד שפסק הדין כנגד שאר הנתבעים בתובענה משנת 1988 – ובכלל זה עזבון המנוח מוסא סאלח חטיב, נותר על כנו.
3.
ההליך שבכותרת הוגש כערעור הן על פסק הדין המקורי משנת 1988 והן על ההחלטה מיום 16.3.09. זה הוא ערעורו של עיזבון המנוח מוסא סאלח חטיב – על ידי בנו מר מרשאד חטיב (כך נרשם בכותרת הערעור). העיזבון היה כזכור נתבע בתובענה משנת 1988 וכנגדו לא בוטל פסק הדין (בהחלטה מיום 16.3.09). על עניין זה בא ערעור. נטען בו, כי היה מקום לבטל את פסק הדין משנת 1988 כלפי כל הנתבעים – ובכלל זה העיזבון – ולא רק כנגד מר מרשאד חטיב, כפי שפסק בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 16.3.09.
4.
ומכאן מסקנתי לפיה יש להמשיך ולברר ההליך דנן כערעור בזכות ולא כבקשת רשות ערעור. אכן ככל שמדובר במר מרשאד חטיב עצמו – מהווה ההחלטה מיום 16.3.09 "החלטה אחרת" שכן פסק הדין בוטל. אלא שבהליך דנן מעמדו הנטען הנו כמייצג עזבון המנוח מוסא סאלח חטיב ולעניין זה, כך או כך עמדת לו זכות ערעור שכן כנתבע כיורש בפסק הדין המקורי משנת 1988 אין חולק כי המבקש לא ידע על פסק הדין משנת 1988 אלא בשנת 2009, ומכוח תקנה 398 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 הוארך לו המועד לעניין זה עד להגשת ההליך דנן.
5.
ודוק: לא נעלמה מעיני העובדה כי בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 16.3.09 ציין מפורשות כי קיים ספק באשר למעמדו של מר מרשאד חטיב לטעון בשמם של כל יורשי המנוח מוסא סלאח חטיב (עמ' 9, פסקה 14 לפסק הדין) ומכאן, בין היתר אי ביטול פסק הדין כלפיהם; אולם בכך אין כדי לשלול את מעמדו של המערער בהליך זה כבעל זכות לערער, שכן זכויותיו כיורש וכמעוניין בדבר, ביחס לשאר היורשים – הוכרעו.
6.
ההליך שבכותרת ימשיך ויתברר איפוא כערעור בזכות. כמו כן, רשמתי לפני את בקשת המשיבים 7-6 להמצאת כל כתבי בית הדין בהליך זה מכאן ולהבא לידיהם והמזכירות תעדכן בהתאם. החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.
ניתנה היום, כ"ז כסלו
תש"ע (14.12.2009).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם