ע"א 3974/12 זוהדי אלמצרי נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה מטעם המדינה-המשיבה לחילוט העירבון שהופקד בערעור, לשם גביית אגרה שטרם שולמה בגין ההליך בבית המשפט קמא.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים צוין כי אף שדין התביעה להידחות, הרי ש"טוב תעשה המדינה אם תשקול פיצוי לפנים משורת הדין, בשים לב לכלל נסיבות העניין". בפסק הדין של בית המשפט העליון נדחה הערעור. בית המשפט ציין כי המערער דחה את ההצעה לחזור בו מערעורו, וכי לפיכך גם המדינה אינה מחויבת למחול על ההוצאות שנפסקו לזכותה בבית המשפט המחוזי. עם זאת, בית

המשפט דחה את הערעור ללא צו להוצאות, וכן ציין כי ההמלצה לשקול מתן פיצויים למערער לפנים משורת הדין – עומדת בעינה.

על רקע זה, סבורני כי יש מקום שהמדינה תשקול לחזור בה מן הבקשה שלפניי, ולו לפנים משורת הדין. אדגיש, כי איני קובע דבר בשלב זה לגבי האפשרות העקרונית לחלט עירבון שהופקד בערעור לשם גביית אגרה בהתאם לתקנה 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. הצעתי הנ"ל באה נוכח העובדה שהמדינה, המבקשת כאן חילוט עירבון לשם גביית אגרה שלא שולמה אשר דינה כחוב פסוק לטובתה, היא גם המשיבה בהליך (הנתבעת בבית המשפט קמא), אשר הומלץ לה לשקול לפנים משורת הדין תשלום פיצויים למערער-התובע, והכל לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.

המדינה מתבקשת למסור עמדתה תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו.