פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
3992/12 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. ליאור ויסמן
2. הילה ויסמן
3. רוית ויסמן
נ ג ד
המשיבים:
1. פביאן סלמן ,עו"ד -הנאמן
2. צביקה ויסמן
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להחזר אגרה
החלטה
חרף האמור בהחלטתי מיום 4.7.2012, המערערים לא הצביעו על מקור בדין – קרי בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 – להחזר האגרה בתיק זה. ואכן, משבחרו המערערים להגיש שני הליכים (ערעור בזכות ובקשת רשות ערעור), ולוּ "מטעמי זהירות"; ומשאחד ההליכים (ע"א 3992/12) נמחק לפי החלטת בית המשפט משלא היה בו צורך (ראו החלטת כבוד השופט זילברטל מיום 25.6.2012), אין עילה בדין להחזר האגרה.
אכן, בעל דין הבוחר להגיש יותר מהליך אחד נדרש לשלם אגרה עבור כל הליך, ואם לא מתקיימות הנסיבות שבהן רשאי בית המשפט, לפי התקנות, להורות על השבת האגרה (בניכוי), לא תושב האגרה וזאת גם אם בית המשפט מורה על מחיקת אחד מן ההליכים בשל היותו שגוי או מיותר. יודגש, כי עצם הגשת שני הליכים חלופיים – ערעור בזכות ובקשת רשות ערעור – מצריכה טיפול של בית המשפט ושירות שיפוטי, כגון החלטה הקובעת מהו ההליך הנכון.
עוד יובהר כי לפי בדיקתי בתכנת ניהול תיקים, המערערים שילמו בגדרי הליך רע"א 3314/12, שנקבע לגביו כי "יתנהל כדיון בכתב ערעור בפני מותב תלתא", אגרה המתאימה להליך של בקשת רשות ערעור (481 ₪). משמעות הדבר היא שהמערערים לא שילמו פעמיים אגרה בגין הליך של ערעור בזכות, אלא אגרה אחת בגין ערעור בזכות ואגרה נוספת בגין בקשת רשות ערעור – זאת בהתאם להליכים שיזמו. ברי גם, כי אילו התקבלה הבקשה שלפניי להחזר האגרה בהליך הערעור, הרי שהאגרה (הכוללת) שהיו משלמים הייתה פחותה מן האגרה בגין הליך של ערעור בזכות, ולכך אין כל הצדקה שהרי ההליך מטעמם יידון כערעור.
לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה להחזר האגרה.
ניתנה היום, כ' בתמוז תשע"ב
(10.7.2012).
גיא שני
ר ש ם