ע"א 4016/10 פלוני נ. עיריית חיפה

1.

לפני בקשה לצו מניעה זמני במסגרת ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט רניאל), אשר דחה המרצת פתיחה שהגישה המבקשת.

2.

המבקשת הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, להצהיר כי על המשיבה להאריך את חוזה אחזקת הרמזורים שנחתם עם המשיבה, למשך שלוש שנים נוספות עד ליום 10.8.2013. עם המרצת הפתיחה הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני. בית המשפט קיבל את טענתה המקדמית של המשיבה בתגובה לבקשה לצו המניעה, לפיה ההליך הנכון הינו עתירה מינהלית ולא המרצת פתיחה. לפיכך, בהחלטה מיום 23.5.2010 הורה בית המשפט על מחיקת המרצת הפתיחה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית לדון בה, בקבעו כי בית המשפט המוסמך הינו בית המשפט לענינים מינהליים.

3.

המבקשת ערערה על ההחלטה האמורה בטענה כי בית המשפט המחוזי אליו פנתה הוא-הוא בית המשפט המוסמך בהליך. עם הערעור הוגשה הבקשה שלפני, למתן צו מניעה זמני לפיו תהיה המשיבה "מנועה מלהתחיל בהליך של מכרז לביצוע עבודות אחזקת רמזורים בעיר חיפה, כל עוד קיים חוזה תקף בין הצדדים".

4.

על-פי חוזה שנכרת בין המבקשת למשיבה בשנת 2005, בעקבות זכיית המבקשת במכרז לאחזקה ושירות למתקני רמזורים שפרסמה המשיבה, מסתיימת תקופת האחזקה "הראשונה" בת חמש השנים כקבוע בחוזה ביום 10.8.2010. ואולם בסעיף 10 לתנאי המכרז הכלליים נקבעה גם תקופת הארכה בת שלוש שנים:

"תקופת חוזה זה הינה ל-5 (חמש שנים)... אולם העירייה תהיה רשאית עפ"י שיקול דעתה הבלעדי להאריך תקופת חוזה זה ללא צורך במכרז נוסף ב-3 (שלוש) שנים נוספות עד מקסימום 8 (שמונה) שנים מתחילתו, וזאת על ידי חתימתם של שני הצדדים על טופס הארכת חוזה הנהוג בעירייה".

המשיבה הודיעה למבקשת ביום 19.4.2010 כי מדובר ב"אופציה" בלבד והיא החליטה, על פי שיקול דעתה, שלא לממשה ולא להאריך את החוזה עם המבקשת.

לטענת המבקשת אי-מתן צו המניעה הזמני יגרום ל"עלויות מיותרות לקופה הציבורית ויצירת ציפיות מיותרות או מצגי שווא שמישהו עלול להסתמך עליהם" וכן עלול לסכל את קבלת הסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה, קרי, המשך אספקת השירות על-ידי המבקשת בשלוש שנים נוספות.

5.

המבקשת צירפה להודעת הערעור את תגובת המשיבה שהוגשה לבית המשפט קמא,

ובה התייחסות גם למישור מאזן הנוחות, ולפיכך לא מצאתי מקום לקבלת תגובות נוספות. בתגובתה טענה המשיבה כי למבקשת לא ייגרם נזק בלתי הפיך, שכן נזקה לכל היותר הוא כספי והיא "תוכל לתבוע נזק מעיריית חיפה, אם תוכיח כי עיריית חיפה עוולה כלפיה".

6.

מוכנה אני לצאת מנקודת הנחה כי סיכויי הערעור, בשאלת הסמכות, טובים. ואולם, עדיין, לא נובעת מכך בהכרח המסקנה כי יש ליתן לעותרת את צו המניעה המבוקש במסגרת הערעור. שאלת זכותה של המבקשת לאכיפת "תקופת ההארכה" על המשיבה לא נדונה לגופה בערכאה הדיונית. ואולם, נראה כי סיכויי ההליך בשאלה זו, בערכאה הדיונית המוסמכת, תהא אשר תהא, אינם מצדיקים את מתן צו המניעה. לעת הזו ממשיכה המבקשת לספק למשיבה את שירותי אחזקת מתקני הרמזורים, על פי החוזה, ב"תקופה הראשונה" וזאת עד ליום 10.8.2010. סביר להניח כי הכרעה בערעור תינתן לאחר מועד זה, ואם תזכה המבקשת יהיה צורך, כמובן, לדון בתביעה לגופה. אם לא תזכה בערעור – תוכל לפנות לבית המשפט לענינים מינהליים. מתן צו המניעה הזמני בנסיבות אלה משמעו המשך מתן השירות על-ידי המשיבה מעבר למועד האמור, באופן המנציח את מתן השירות על-ידי המבקשת לאורך זמן, ואולי אף לחלק לא קטן מתקופת ההארכה.

בנסיבות אלה מאזן הנוחות נוטה לטובת אי-מתן צו המניעה, שכן אין מדובר בעניין בלתי הפיך. ענייננו במתן שירות שוטף של אחזקת מתקני רמזורים, ואין מדובר בהקמת תשתית (לאבחנה זו ראו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון , פסקה 12 (לא פורסם, 27.11.2006); בר"ם 2127/07 אחים בן רחמים (צפון) בע"מ נ' חברת נמלי ישראל-פיתוח ונכסים בע"מ , פסקה 11 (לא פורסם, 14.3.2007)). לפיכך, ככל שיתקבלו טענותיה עדיין ניתן יהיה "להפקיע" את ההתקשרות עם הקבלן החדש ולהורות שהמבקשת היא שתספק את השירות (בר"ם 2233/06 מפעת 1695 (1987) בע"מ נ' מועצה מקומית פרדסיה , פסקה 11 (לא פורסם, 20.3.2006)). ניתן גם לפסוק פיצוי כספי בגין נזקיה של המבקשת, ככל שיוכחו, ביחס לתקופת הביניים עד להכרעה בהליך ככל שהמבקשת תזכה בהליך זה או אחר (ראו: בר"ם 2517/06 מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ נ' המרכז הזואולוגי תל אביב רמת גן בע"מ , פסקה 13 (לא פורסם, 17.4.2006)). חזקה על המשיבה, אם תצא למכרז, שתתן למציעים גילוי נאות בעניין קיומו של ההליך המשפטי.

7.

אשר על כן, הבקשה לצו מניעה זמני בערעור נדחית. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.