פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4088/08 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המערער:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שמעון מסעדה פנורמה אילת בע"מ
2. שמעון קינן
3. תמרה קינן
4. ארנפריד רוזליה
בקשה לעיון חוזר
החלטה
לפני בקשה לביטול החלטתי מיום 7.7.2008 לדחות ההליך שבכותרת עקב אי הפקדת עירבון.
1.
הערעור שבכותרת הוגש ביום 7.5.2008 ועם הגשתו נדרש המערער להפקיד עירבון בסך 30,000 ₪. משלא הופקד העירבון במועד שנקבע נשלחה למערער (ביום 22.6.2008) הודעה על רישום ההליך לדחייה (ליום 29.6.2008). המערער לא הגיש כל הודעה לעניין רישום ההליך לדחייה ומשכך הוריתי (ביום 7.7.2008) על דחיית ההליך. ביום 16.7.2008 הגיש המערער בקשה בכתב לביטול החלטה, היא הבקשה שלפניי. נטען בה כי עם קבלת ההחלטה המורה על הפקדת התחייבות עצמית פנה בא-כוחו המערער על מנת שהאחרון יחתום על ההתחייבות. על פי הנטען, לאחר החתימה על ההתחייבות ביקש בא כוח המערער לזמן שליח על מנת להגישה לבית המשפט. ברם, עקב טעות טכנית מצערת, כך נטען, לא נמסרה לשליח ההתחייבות ולכן זו לא הוגשה במועדה. לטענת בא-כוח המערער, רק ביום 15.7.2008 "גילה" כי ההתחייבות האמורה נותרה עדיין במשרדו ולא הוגשה לבית המשפט ולכן התקשר למרכז המידע ושם נודע לו לראשונה כי ההליך נדחה. לבסוף נטען, כי מטרת ההתחייבות היא להבטיח את הוצאות המשיבים. מטרה זו הושגה עם הפקדת ההתחייבות ולכן אינטרס המשיבים לא נפגע פגיעה ממשית. על כן, מבקש המערער לבטל את ההחלטה מיום 7.7.2008 ולהמשיך את בירור הערעור כסדרו.
2.
המשיב ים מתנגד ים להחייאת ההליך. בתגובתם ציינו כי המערער אינו שונה מיתר המערערים שעניינם נדחה והדבר מקבל משנה תוקף שעה שמדובר בבנק ממנו דורשים כי יפעל בדייקנות אף יותר מבעל דין אחר שאינו מיוצג. על פי הנטען בתגובה, אף אם מדובר בטעות מצד המערער או סתם רשלנות, הרי שאין בכך טעם מספק לאיחור בהפקדת העירבון, בפרט כאשר כתב ההתחייבות היה מצוי אצל בא כוח המערער עוד ביום 25.5.2008. נטען כי המערער לא ציין טעם מדוע לא הוגש כתב ההתחייבות מיד בסמוך לאחר שניתנה התרעה בדבר רישום הערעור לדחייה, אלא בחר להמתין עד לדחיית הערעור. עוד נטען, כי סיכויי הערעור קלושים ולכן לא תיגרם למבקש פגיעה באם החלטת הדחייה תיוותר על כנה. לבסוף נטען, כי בעקבות ההחלטה הדוחה את ההליך שנתקבלה אצל המשיבים ביום 10.7.2008, הם היו סמוכים ובטוחים שההליך המשפטי תם ונשלם, וכעת אם תתקבל הבקשה ל"החייאת ההליך" הדבר יהווה פגיעה ממשית באינטרסים שלהם.
3.
המערער בתשובתו לתגובת המשיבים מבהיר כי לא ידע כלל שההתחייבות לא הופקדה במועד ומשנתגלה הדבר הזדרז ופנה מיד בבקשה לבית המשפט. עוד נטען, כי הבקשה להפקדת ההתחייבות באיחור הוגשה ביום 13.7.2008, טרם קיבל המערער את ההחלטה (מיום 7.7.2008) לפיה נדחה ההליך. לטענת המערער, האיחור בהפקדת ההתחייבות לא הביא לדחייה בבירור ההליכים שכן, טרם נקבע מועד לדיון בתיק. אשר לטענה לפיה יפגע אינטרס הסתמכות של המשיבים, טוען המערער כי המשיבים לא הראו כל הוכחה כי חל שינוי לרעה במצבם.
4.
רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נדחה עקב אי הפקדת עירבון בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם
(טרם פורסם, 28.6.06)). השאלה הטעונה ברור היא האם בנסיבות העניין הראה המערער טעמים המצדיקים את ביטול ההחלטה, שמקורה במחדלו הדיוני. לצורך בחינת מחדל דיוני מסוג זה, יש לבחון את מכלול האינטרסים המעורבים בעניין (ראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625 (1998)). בקשה מסוג הבקשות שלפני תתקבל מקום בו מתברר שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת, כאשר לצורך כך נבחן הן הסברו למחדל, הן השלכת קבלת הבקשה על בעל הדין שכנגד והן השלכותיה של קבלת הבקשה על אינטרס הציבור. בבחינת הבקשה אף יש להתחשב בכך שסמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שי מוש
מדוד ו מוש כל (ראו, ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865).
5.
לאחר ששקלתי את מכלול האינטרסים המעורבים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו להפקיד עירבון במועד שנקבע. בפרט לא הובהר מדוע לא נתגלתה הטעות עת קיבל המערער הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה (מיום 22.6.2008). ואולם, אין לומר כי התנהגות המערער מעידה על זלזול או זניחת ההליך. המשיבים, מנגד, מעלים טענת הסתמכות כללית אך אין הם טוענים כי שונה מצבם לרעה ואינם מבהירים איזה פגיעה תיגרם להם באם תבוטל ההחלטה הדוחה את ההליך מלבד הפגיעה הנעוצה בעצם העובדה שפסק הדין בעניינם אינו חלוט. לא נטען על ידי המשיבים וממילא לא הוכח כי נגרם להם נזק ממשי בגין הציפייה כי ההליכים הסתיימו. אינטרס המשיבים שיובטחו הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו, מוגן על ידי כתב ההתחייבות שיופקד. איחור בהפקדה, כשלעצמו, אינו גורע מן הבטוחה. אוסיף, כי דחיית ההליך שבכותרת נעשתה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת המשיבים. יש לזכור כי דחיית הליך בשל אי הפקדת עירבון הינה צעד דרסטי בלתי שגרתי. במקרה דנן, משעה שהובא טעם לאיחור, גם אם דחוק, ומשאין מ דובר
בזניחה של ההליך או בהליך חסר תוחלת, באתי לכלל מסקנה כי אינטרס המערער כי ההליך יתברר לגופו גובר על אינטרס המשיבים בדחיית ההליך בשל מחדל דיוני.
6.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתנהגות המערער אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו והיא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. במצב זה מותנית החייאת ההליך בתשלום הוצאות המשיבים בגין הגשת בקשה זו. המערער ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. בכפוף לתשלום האמור, יקובל כתב ההתחייבות על ידי בית המשפט, בתוך 5 ימים מקבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המערער להמציא, אפוא, לבית המשפט אישור על תשלום שכר הטרחה למשיבים. מובהר בזאת כי אם לא יומצא האישור ולא יופקד כתב ההתחייבות בתוך המועד האמור, תיוותר החלטתי מיום 7.7.2008 על כנה.
ניתנה היום, ז' אלול תשס"ח
(7.9.2008).
גאולה לוין
ר ש מ ת