פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
4137/09
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
המערער:
נצאר נאדר
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. קופת חולים של ההסתדרות הכללית בא"י
3. עיריית ירושלים
4. ג'מיל נאדר
5. סברייה נאדר
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 30.3.09 בת"א 2471/00 שניתן על-ידי השופטת אפעל- גבאי
תאריך הישיבה:
ב' בניסן התשע"א
(06.4.11)
בשם המערער:
עו"ד עמוס גבעון
בשם המשיבה 1:
עו"ד פזית
גלובינסקי
בשם המשיבה 2:
עו"ד דורון נוביץ'
בשם המשיבה 3:
עו"ד תמר קרניאל
פסק-דין
שמענו את טענות הצדדים. לא השתכנענו כי יש ממש בערעור, ואיננו נעתרים לו גם לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. נוסיף, כי הקושי העיקרי העומד בפני הערעור הוא קביעתו העובדתיות של בית המשפט קמא שתדריכי משרד הבריאות יושמו הלכה למעשה בעבודת התחנה לאם וילד, וכי מסתבר יותר שאי מתן החיסון לפוליו, יסוד התביעה, אינו נעוץ בהתרשלות המשיבות. נקבע גם כי מתן החיסון המשולש במועד שניתן (12.7.76) לא היה גורם הידבקות במחלה. אכן, בפנינו טען עו"ד גבעון מה שלא נטען לפני כן באופן ממשי – כי המחלה נגרמה גם ממתן חיסון לאחר שלקה המערער במחלה; ואולם, לא ראינו לכך ביסוס בחומר שבתיק. אין גם אפשרות להלום כי אמו של המערער פנתה לקבלת חיסונים ונדחתה. אכן, היו ליקויים ברישומים בפנקס החיסונים שנהג במועד בו מדובר, 1976, כפי שציין בית המשפט קמא; אך נקבע עובדתית כי הם אינם רלבנטיים לפרשה שבתיק, ועל כן אין בכך כדי לשנות מן התמונה הכוללת. איננו רואים מקום להיכנס לנושאים אחרים, שחלקם נובעים מהגשת
התביעה כתום כ-25 שנה. איננו נעתרים איפוא לערעור. בנסיבות לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ב' בניסן התשע"א (6.4.11).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט