פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
4151/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערים:
1. עזבון ד"ר ראובן למברג ז"ל
2. אילנה דורי מנדלוביץ
3. דליה רובינשטיין
4. למברג חברה לפיתוח חקלאי ולסחר
בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מאשה למברג-גוזנר
2. רנה רוזל
3. הטיס גרינבאום ושות', משרד רואי
חשבון
בקשה מטעם המשיבה 1
להבהרת פסק הדין שניתן ביום 9.10.2013
בשם המשיבה 1:
עו"ד יעקב יניב
בשם המערערות:
עו"ד לילך זילכה, עו"ד רוית
דסקל, עו"ד אילון עישר
החלטה
השופט י' עמית :
1.
לפנינו "בקשה למתן הבהרה לפסק דין". הבקשה נסבה על פסק דין שניתן ביום 9.10.2013, קרי לפני כשמונה שנים וחצי , על ידי כב' המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור ז"ל והשופטים י' עמית ו- ד' ברק-ארז .
2.
בתמצית, בפסק הדין, האוחז פסקאות ספורות, ניתן תוקף להסכמת הצדדים שאליה השכילו להגיע במהלך הדיון, כדלקמן:
"1.
החלק האופרטיבי של פסק הדין שביטויו הוא סעיף 8.2 לפסק הדין – מבוטל. עם זאת, מצהיר עו"ד יונאי בשם המערערים כי עד לפתרון מלא של הסכסוך שבין המערערים לבין המשיבה 1 לא יעשו שום דיספוזיציות נוספות בנכסים נשוא פסק הדין. ככל שנותרו נכסים כאלה בידי המערערים.
2.
הצדדים קיבלו את ההצעה, לפיה ביהמ"ש יכריע לאחר שמיעת טענות משלימות בקצרה בגדר סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, על חלקה של המשיבה 1 בנכסים נשוא פסק הדין וזאת בין 0% לבין 12.5%. מובהר כי ב"כ המשיבה 1 איננו מבקש לקבל בעין נכסים שהועברו כבר לצד ג'; לגבי נכסים כאלה הוא יתבע את השווי הסופי, ולגבי הנכסים שנותרו את חלקה של המשיבה 1 בעין.
3.
הוסכם כי במידת הצורך יהיו תשלומי איזון."
על בסיס הסכמה זו, נקבע בפסק הדין כי חלקה של המשיבה 1 (מגישת בקשת ההבהרה דנן) יעמוד על 7%. עוד נקבע כי היתר לפיצול סעדים שניתן ייוותר בעינו, וכי ככל שלא יהיה מנוס מכך, תוגש תביעה נוספת בעניין חלוקת הנכסים שבמחלוקת או בעניין חלוקת שוויים.
3.
החשש התברר כמוצדק, ובהמשך למתן פסק הדין המשיבה 1 אכן הגישה תביעה בנושא לבית משפט השלום (ת"א (חי') 2975-10-17). לעת הזו, התיק האמור מצוי בישורת האחרונה, ערב הגשת סיכומי הצדדים.
4.
בקשת ההבהרה שלפנינו נסבה על הסכמת הצדדים דלעיל. בפרט, המשיבה 1 מבקשת הבהרה לגבי צירוף המילים " השווי הסופי " של נכסים שהועברו לצד ג', המופיעות לעיל בסעיף 2 להסכמת הצדדים. המשיבה 1 סבורה כי אין מניעה לפרש את האמור כמתייחס לשוויים הנוכחי של המקרקעין שהועברו לצד ג', בעוד שהמערערים סבורים כי מדובר בשווי שהתקבל כתמורה מאת הצדדים השלישיים שרכשו את המקרקעין.
5.
המערערים מתנגדים לבקשת ההבהרה וטוענים, בין היתר, כי הבקשה נועדה לשנות הסכמה שאליה הגיעו הצדדים, שקיבלה כאמור תוקף של פסק דין; כי הם מילאו אחר הסכמת הצדדים במלואה, ושילמו למשיבה 1 את הסכום שהגיע לה בהתאם לפסק הדין ולחוות דעת מומחה; כי בית המשפט אינו מוסמך להידרש לבקשת ההבהרה; כי בקשת ההבהרה הוגשה על ידי המשיבה בשלב מתקדם מאד של ההליך המתנהל בנושא זה בבית משפט השלום; וכי המבקשת הגישה נגדם שורה ארוכה של הליכי סרק.
6.
דין הבקשה להידחות. כפי שהובהר בפסיקה, מקום שבו בית המשפט סיים את מלאכתו, ככלל אין הוא קונה סמכות לדון במחלוקת בין הצדדים לגבי פסק הדין, אלא כדי לתקן טעות שנפלה בו מכוח סמכותו לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, או מכוח בקשת הבהרה של ראש ההוצאה לפועל מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל , פסקה ו1 (18.1.2007); ראו גם מן העת האחרונה ע"א 2627/11 עו"ד א. דיבון חברה לנאמנות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 7 (26.4.2021), שם הובהר כי ההידרשות לבקשת ההבהרה נעשית, בין היתר, לנוכח העדר התנגדות של הצד שכנגד ו"על אף הקשיים הדיוניים הכרוכים בכך", תוך שבית המשפט מבהיר כי הדיון בבקשה לגופה הוא "בבחינת החריג שאינו מעיד על הכלל").
במקרה שלפנינו, לא זו בלבד שישנה התנגדות של הצד שכנגד, ולא זו בלבד שאין מדובר בטעות שנפלה בפסק הדין, אלא שענייננו במחלוקת פרשנית שנסבה על הסכמה שאליה הגיעו הצדדים זה עם זה (שקיבלה תוקף של פסק דין), שלגביה תלוי ועומד הליך בבית משפט השלום המתנהל בין הצדדים (המצוי כאמור בישורת האחרונה). מובן אפוא כי אין מקום שבית משפט זה יידרש לבקשה.
7.
אי לכך, הבקשה נדחית.
המשיבה 1 (מגישת בקשת ההבהרה) תשא בהוצאות המערערים (המשיבים לבקשת ההבהרה) בגין בקשה זו בסך כולל של 5,000 ₪.
ניתנה
היום, כ' באדר א התשפ"ב (21.2.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט