ע"א 4158/99 צביה דדון נ. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1.המבקשת סובלת מנכות של 100%. לטענתה נגרמה נכות זו כתוצאה מטיפול רפואי כושל שקיבלה מן המשיבים. טענה זו מסתמכת בעיקר על הטענה, כי במהלך ניתוח כריתת רחם שעברה בשנת 1987 הושאר בגופה גוף זר, פד-מרפד, שגרם לסיבוכים קשים ובסופו של דבר הצריך ניתוח נוסף (שנערך ב - 1989) בו נכרתה גם השחלה הימנית שלה. עוד טענה המבקשת, כי בעקבות הטיפול הרפואי הכושל (הן בהשארת הפד והן באי טיפול הולם ומהיר בסיבוכים שנגרמו עקב כך) נגרמה לה נכות קשה ואיכות חייה נפגעה באופן חריף. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ר' אבידע) דחה את תביעתה, בקבעו, כי לא עלה בידה להראות (בין בעדויות ישירות ובין בעדויות מומחים מטעמה), כי אכן נשכח פד בגופה או כי הטיפול בה לאחר הניתוח הראשון היה רשלני. והוא שגרם למצבה. לעניין זה, הוסיף בית המשפט, כי המבקשת היתה אשה חולנית גם קודם הניתוח הראשון וטופלה ונותחה פעמים רבות קודם לכן, כך שאין לומר, כי מצבה הנוכחי הוא פרי רשלנות רפואית.

2.בבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי היא נשואה ואם לשלושה ילדים, כיום עולה נכותה על 100%, מצבה האורולוגי קשה ביותר, היא נאלצה לפרוש מעבודתה, היא מצויה בהליכי גירושין מבעלה, היא מקבלת קיצבת נכות בסך של כ - 2,700 ש"ח לחודש, חשבונה בבנק מצוי ביתרת חובה של כ4,000- ש"ח (סמוך למועד הגשת הבקשה). כך שחיובה בהפקדת ערבון ימנע ממנע להעלות את טענותיה בערעור.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, נעדרים מן הבקשה פרטים מהותיים רבים: כך אין המבקשת מתייחסת לנכסים המצויים בבעלותה, לבעלה, למזונות שהיא מקבלת או עשויה לקבל ממנו, לילדיה, ועוד כהנה וכהנה. עוד טוענים המשיבים, כי המבקשת השמיטה מתצהירה את העובדה שהיא מקבלת מן המוסד לביטוח לאומי גמלת נכות בסך של כ - 1,600 ש"ח לחודש, וכי נתונים אלה (בצרוף האפשרות, כי היא מקבלת גם דמי מזונות עבורה או עבור ילדיה) מביאים את הכנסותיה לגדרה של ההכנסה הממוצעת במשק. בהתייחסם לדף החשבון שצורף, טוענים המשיבים, כי צורף דף חלקי בלבד שאין ניתן ללמוד ממנו דבר. המשיבים מוסיפים וטוענים, כי סיכויי הערעור קלושים - וגם מטעם זה ראוי להבטיח את הוצאותיהם.

4.אכן, בקשתה של המבקשת לוקה על פניה בחסר. אין בה כל התייחסות לנכסיה של המבקשת, למערכת היחסים הממונית בינה לבין בעלה, למעמדם של ילדיהם של בני הזוג - האם המדובר בקטינים הנתמכים על ידי המבקשת ובעלה או שמא בבגירים, לנסיונות שערכה המבקשת, אם ערכה, לגיוס כספי הערבון מקרובי משפחה ומידידים (וראו: רע"א 5975/98 גנאים נ' בנק דיסקונט לישראל , לא פורסם). אי ההתייחסות לגמלת הביטוח הלאומי שמקבלת המבקשת מצביעה אף היא על אפשרות להשמטתם של פרטים רלוונטיים נוספים. גם סיכויי הערעור אינם רבים, על פני הדברים. בית המשפט המחוזי קבע כממצא, כי המבקשת לא הצליחה להראות, כי הושאר בגופה פד או כי רשלנות רפואית היא העומדת ביסוד מצבה הנוכחי והסיכוי, כי בית משפט זה יתערב בקביעות אלו ובהנחות שביסודן אינו רב. נוכח נתונים אלה עומד בתקפו האינטרס של המשיבים בהבטחת הוצאותיהם, אם וככל שייפסקו בבית המשפט העליון (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (1) 383). עם זאת, בהתחשב במצבה הרפואי והאישי הקשה של המבקשת ובעובדה שבית המשפט המחוזי לא מצא לנכון לחייבה בהוצאות בנסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה, כי ניתן, בנסיבות המקרה, להעמיד את הסכום שייועד להבטחת הוצאות המשיבים על 10,000 ש"ח.

המבקשת תפקיד איפוא ערבון בסך 10,000 ש"ח, בהתאם לתנאים שפורטו בהודעת המזכיר הראשי, תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.