פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4171/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערת:
אסיאג חברה לבניה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב דזנרשווילי
2. ישראל דזנאשווילי
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק א 017061-09-16 שניתן ביום 09.04.2018 על
ידי כבוד השופט נ' שילה
תאריך הישיבה:
י"ד בחשון התשע"ט
(23.10.2018)
בשם המערערת:
עו"ד ליאור פרי ועו"ד אורי
מרום
בשם המשיבים:
עו"ד טל בננסון ועו"ד גלעד
לוי
החלטה
ענייננו בטענת המערערת לבעלות במחצית הזכויות בחנות. אין בדעתי לסקור את כל השתלשלות העניינים לגבי החנות, באשר זו פורטה בפסק דינו של בית משפט קמא. לכן, אסתפק בהערות קצרות בגינן המלצתי למערערת לחזור בה מערעורה.
1.
למערערת אין יותר מאשר היה לחברת הר סיני בע"מ ממנה רכשה את הזכויות בבניין. הר סיני רכשה רק 19/20 ו-1/20 משקף את החנות מושא דיוננו.
2.
אכן, בהסכם המכר מיום 13/3/95 בין אליהו לבין חברת הר סיני קיים נספח של המחאת זכות במחצית החנות, אך זאת במידה והזכויות קיימות ובכפוף לסעיף 3.2 בהסכם עצמו, שם נאמר כי "לאור פסק דין החלוקה בתיק פירוק השיתוף לאליהו לא יהיו זכויות בחנות".
3.
דומני כי המערערת מבקשת לקרוא בפסק דינו של השופט אילן מיום 17.5.1993 יותר ממה שיש בו. פסק הדין מבוסס על כך שלמשיבים, כצד ג', אין יכולת להתערב בהסכם השיתוף שנעשה בין מלכיאל לבין אליהו.
4.
לא נעלמה מעיניי הודעתו של עו"ד כוכבי לתיק ההוצל"פ תחת הכותרת "תגובה לבקשת צד ג' לרישום הנכס על שמו". אך הטעות של עו"ד כוכבי באותה הודעה גלויה על פניה, מאחר שבאותה הודעה הוא מתיימר לפרט את העובדות אך אינו מזכיר את הסכם השיתוף בין אליהו לבין מלכיאל.
5.
הטענה של המערערת יוצרת אדרוגינוס משפטי לפיו למשיבים בעלות במחצית החנות ובמחצית השניה זכות של דיירות מוגנת.
6.
לבסוף, אם וכאשר יבוצע פירוק שיתוף בנכס על ידי רישום הבית כבית משותף (ולא נתברר מדוע הדבר לא בוצע עד כה), הרי שהמשיבים נכנסים בנעליו של מלכיאל אשר על פי הסכם השיתוף זכאי למלוא הזכויות בחנות מספר 9.
לאור כל זאת, בית המשפט הביע דעתו הלכאורית כי טענת המערערת לזכויות במחצית מהחנות, היא בגדר ניסיון לזכות ב"מתת שמיים" שלא היתה גם לחברת הר סיני שקדמה לה.
משלא קיבלה המערערת המלצת בית המשפט לחזור בה מן הערעור, יועבר התיק לדיון בפני הרכב.
ניתנה היום, י"ד בחשון
התשע"ט (23.10.2018), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט